*תקראו את הסוף של הפרק הקודם, שיניתי כמה דברים ואז תעברו לפרק הזה.
קריאה מהנה ♡
____________________________________
אחרי שתיקה קצרה, התכוונתי לקום מהספסל אך ליאם עצר אותי, "לאן?" שאל והשתחררתי מהר מהיד שלו ונכנסתי לחדר עובדים. לקחתי את חבילת המגבונים מהארונית שלי וחזרתי החוצה.
הפעם התיישבתי קרוב לליאם והתחלתי לנקות את פניו מהדם. לא הייתי מבוהלת כל כך מזה אז לקחתי הכל בסבבה. בואו נגיד ששבועיים ברחוב וראיתי דברים יותר גרועים מסתם דם 'מפחיד'.
ניגבתי בעדינות את הלחי של ליאם כאילו היה תינוק קטן.
"אלנה" שמעתי את קולו הצרוד והמעצבן של גרי ונעמדתי מהר, "אני צריכה לחזור לעבוד אתה תסתדר עם הידיים?" אמרתי תוך כדי שאני אוספת את שיערי לגולגול.
הרגשתי רע בגלל שלא היה לי זמן לטפל בידיים שלו, אני מקווה שהן יהיו בסדר.
ליאם נגע באצבעותיו ולא ענה לי, ובשבילי הרגשתי שהוא אומר שהכל יהיה בסדר איתו.
הסתובבתי והלכתי לכיוון הדלת, "נתראה" אמר ואז ראיתי אותו מהצד הולך לרכב שלו במהירות.
נאנחתי וחזרתי חזרה לעבודה.
ליאם
מה זה היה עכשיו? איך הסכמתי לה לגעת בי בצורה כזאת? אני בחיים לא נותן לאף אחד לגעת בי או לשלוט עליי.
כשראיתי את המזדיין הזה שהתחיל להטריד את אלנה רציתי לרצוח אותו, ראיתי גם שהיא מסצליחה לנטרל אותו לבד. הייתי קצת בהלם כי רוב הבחורות שאני 'מכיר' הן ממש לא כמו אלנה. הן ההפך ממנה לחלוטין.
כשהיד שלה נגעה בי, ניסיתי לא להראות עניין או רגש, רציתי להשאיר את הרעידות שחשתי בתוך עצמי. אני לא יגיד שסבלתי ברגע הזה אבל פאק אהבתי את זה כל כך. את היד העדינה והרכה שלה, את הפנים היפות שלה. היא ניסתה לשמור על קור רוח ולשדר חמימות למרות מה שראתה, נראה היה שהיא רגילה לזה ולא באמת נכנסה ללחץ והתחילה לבכות כמו שחשבתי. רואים עליה שהיא בחורה חזקה.
התחלתי לנהוג בחזרה למשרד ואז הטלפון שלי צלצל, זה היה לוקה. "אני במשרד עם אמילי בוא דחוף" שמעתי את קולו המיואש וניתקתי לו. למה לעזעזל אמילי במשרד?
הגעתי למשרד של לוקה, עמדתי ליד הדלת ושילבתי את ידיי, מסתכל ונבהל ממה שאני רואה. לוקה יושב על הכיסא שלו עם אלפי דפים מפוזרים על השולחן והוא מנסה להתרכז בהם תוך כדי צעקותיה של אמילי. היא מסתובבת סביבו מיליוני פעם ומעיפה את הדפים איתה, היא רצה בכל המשרד.
"אמילי תישבי בשקט כבר" לוקה התחרפן. פחות מדקה אני פה ואני עוד שנייה מאבד את זה.
"הפסקה" צעקתי והם קלטו שאני בחדר, אמילי קפצה עליי וחיבקה אותי, "תודה לאל שבאת" לוקה קם מכיסאו ובלע שני כדורים בטח לכאבי ראש.
"איפה מישל?" שאלתי והתיישבתי עם אמילי על הכיסא מול לוקה. "הבן שלה בבית חולים היא הייתה צריכה ללכת אליו" אמר והמשיך להתעסק בדפים. אמילי שיחקה לי בשרשראות שעל צווארי ואני ליטפתי את שיערה.
"איפה היית? ומה קרה לידיים שלך?" שאל
"במועדון" אמרתי והסתכלתי על הפצעים האדומים שהיו לי על האצבעות.
"אני הולך" הוספתי אחרי ששמעתי את נחירותיה הקטנטנות של אמילי וקמתי.
"ולהבא צריך לשכור שתי מטפלות ושתי עוזרות בית לילדה המשוגעת הזאת" אמר וצחקתי. הוא צודק. הייתי משתגע אם זה היה קורה לי.
"חכה לי באוטו אני כבר יורד" הוסיף והתחיל לסדר את שולחן העבודה שלו.
YOU ARE READING
PASSION (מוקפא)
Romanceאחרי שאלנה, עזבה את העיירה שבה גרה, היא עוברת לעיר הגדולה. היא פוגשת את ליאם, איש עסקים גדול ובעל כוח ועסקים מפוקפקים, בחור כריזמטי ושובר לבבות ידוע. היא מלמדת אותו מהי אהבה? היא מוכיחה לו שהאהבה קיימת. ״האהבה היא עשן העשוי מאדים של אנחות. כאשר...
