"טוב אז איפה הצלחות?" שאל טאהיונג והסתובב לארונות.
"שם" הצביע הקטן על הארון הלבן בצד שמאל.
טאהיונג פתח את הארון והוציא שתי קערות לבנות.
"אחריי האוכל נתחיל ללמוד?" שאל גונגקוק בזמן שטאהיונג מזג להם ראמן לקערות.
"כן, אני גם צריך להתייעץ איתך על משהוו" הניח הבוגר את הקערה על האי הלבן.

טאהיונג לקח את שתי הקערות מהאי והלך לכיוון שולחן האוכל שנמצא ממול לאי.
"בתיאבון"

-

"טוב תקשיב" התחיל טאהיונג להגיד בזמן שהוא וגונגקוק ישבו בחדר של גונגקוק.
טאהיונג ישב על הכיסא המתגלגל ליד השולחן והפנה את הכיסא למול גונגקוק שישב על המיטה.
טאהיונג עזר לו לקום מהכיסא והשכיב אותו על המיטה.

"בקשר להוסוק.." התחיל טאהיונג להגיד וגונגקוק הרים את מבטו לכיוונו והקשיב לו בקפידה רבה.
"א-אני יודע שהוא פגוע עוד מהמקרה עם גימין אבל אני מתחיל להרגיש רגשות אליו.." השפיל הבוגר את ראשו.
"אוי טאה" הסתכל הקטן בכאב על הבוגר.
"הוא רואה אותי רק בתור חבר טוב אני יודע אבל עדיין.. אני לא מפסיק לחשוב עליו" המשיך הבוגר בראש מושפל.

"להגיד את האמת?" שאל הקטן גורם לשני להרים את ראשו ולהנהן לכיוונו.
"אני חושב שהקשר שלכם בתור חברים הוא הכי טוב, אני עדיין חושב שגימין והוסוק יחזרו מתישהו כי הוסוק התרגל אליו והוא לא יכול בלעדיו.. אתם רק הכרתם, לך תדע לאן זה ילך" אמר גונגקוק ישיר בהחלט.
"יש משהו במה שאתה אומר.." הסכים הבוגר אם חברו.

"טוב בוא נלמד" מחא טאהיונג בידו.

-

"התעייפתי" נשען טאה על הכיסא ושם את ידיו על פניו ביאוש.
גונגקוק ציחקק "נעשה הפסקה" אמר גורם לטאה להנהן במהירות רבה.

"תגיד, היה לך חבר?" שאל לפתע טאה.
"מ-מה?" שאל גונגקוק מסמיק.
"אתה הומו בכלל?" טאהיונג המשיך לשאול.
"כ-כן" גונגקוק הפנה את ראשו לצד מסמיק.
"לא היה לי חבר.." אמר הקטן והשפיל את ראשו הזמן שיחק באצבעותיו.

"למה?" שאל טאה לא מבין
"אתה מושלם, אתה חתיך, מכבד, נחמד, אז מה הבעיה פה בדיוק?" שאל טאה לא מבין, מניח את רגליו על השולחן ואת העט על פיו.
"ת-תודה" אמר גונגקוק מסמיק ממש.

"כנראה שאנשים לא רוצים חבר נכה.." אמר הצעיר בקול חלש.
"אז הם פראיירים" אמר לפתע טאה
"מ-מה?" שאל גונגקוק לא מבין והרים את ראשו.
"לא צריך לרצות בן אדם רק אם הוא הולך על הרגליים או שומע בשתיי האוזניים ולא רק באחת או באף אחת מהן" אמר הבוגר והסתובב לגונגקוק שהיה מופתע.
"א-אף אחד בחיים לא אמר לי את זה, תמיד גרמו לי לחשוב מה היה קורה אם הייתי בריא, אם היו באים אליי, אם היה לי חבר עד עכשיו" המשיך הקטן לדבר בקול חלש וקולו נשבר ודמעות התחילו לזלוג מעיניו.

עיניו של הבוגר נפתחו שראה שחברו בוכה והוא הרגיש טיפש שהתחיל לדבר על זה.
"אני מצטער קוקי שלי, אל תדאג אני חבר שלך, אני כל הזמן יהיה פה" קם טאה וחיבק את הקטן בחוזקה.
הקטן רק בכה לחזהו ויבבות יצאו מפיו.

someone like me|| TaekookWhere stories live. Discover now