היי אני נטלי אינדגו, גרה עם ההורים ואני האחים שלי...
מייקל: גדול ממני רק בשנה
זאק: קטן ממני רק בשנה
ויוצא שאני באמצע...אני והאחים שלי ממש לא מתרגשים לגביי בית ספר, למה? מפני שמי מתרגש מבית ספר בגלל!?...
ואנחנו לא סתם מתחילים בית ספר אלה בית ספר חדש, ההורים שלי החליטו לפני שנה שעדיף שאנחנו נעבור לעיר אחרת לגמריי, למה? אני לא יודעת...הייתי עצובה מאוד,לא יכולתי לראות את חברות לי יותר...
אבל לפחות יש לי את האחים שלי שהם גם לא משהו אבל העיקר יש לי אותם...
פתאום משום מקום אני שומעת דפיקות בדלת החדר שלי, ואני יוצאת מהדמיון וחוזרת למציאות...
שיחה
מ-מייקל נ-נטלי
מ: אפשר להכנס?
נ: מה אתה רוצה?
מ: אבל אפשר!? *צעקה*
נ: טוב בסדר כנס!
הוא נכנס לחדר שלי אם פרצוף קצת לחוץ...
נ: מה קרה דפקת לי פה פרצוף?
מ: לא סתם, פשוט לחוץ קצת לגביי בית הספר החדש שלנו...
נ: אתה לחוץ!? ממתי? *ציחקקתי*
מ: דיי, תפסיקי זה לא מצחיק אותי אני רציני! *הסתכל במבט כועס*
נ: טוב טוב...סליחה
ז: על מה מדברים?
זאק עמד ליד הדלת ונכנס
נ: טוב לא הבנתי,מה זה!? אספת אחים?
מ: סוג של...
ז: עדיין לא מבין על מה מדברים פה! *צעקה*
נ: ווואייי! על בית הספר החדש שלנו!!! *צעקה יותר חזקה*
ז: אוקיי...עכשיו הבנתי...* פרצוף עצוב*
מייקל נתן לי סימן שזאק נעלב, ושאני צריכה להתנצל כלפיו...
נ: זאק אני מצטערת...לא התכוונתי לצעוק אלייך...
זה פשוט שאני במחזור...ואתה יודע איך אני במחזור... * שיקרתי לו*
ז: איכככ יא מגעילה! * חיוך*
מ: טוב אחים יקרים שלי, מחר זה היום הגדול שלנו, בית הספר החדש שלנו...תזכרו אנחנו שומרים על אחד השני לא משנה מה קורה, אנחנו תמיד שם בשביל השני! מובן!? *צעקה*
אני וזאק: מובן!
אימא: יאללה ילדים אוכל מוכן בואו לאכול ואז ללכת לישון בשביל מחר! *צעקה*
ירדנו למטה למטבח כדי לאכול, אבא כבר היה מוכן על השולחן... וחיכה לנו...
אבא: כמה זמן, נוווו אני רעב כמו זאב...
*כלום צחקו!*
*כלום ישבו בשולחן התפללנו לפני לאכול, אנחנו תמיד עושים את זה...וסופסוף אכלנווו!!!*
כשסיימנו לאכול רצתי ישר למקלחת, התקלחתי עם מים קרים כדי שאני ארגיש רעננה, יצאתי מהמקלחת, ציחצחתי שיניים והלכתי לחדר שלי...
לבשתי את בפיג'מה שלי...היא הייתה כולה בצבע תכלת הצבע האהוב עליי...
עליתי על המיטה והתחלתי לחשוב על מחר, היום הגדול שלי...כיתה ז' בבית ספר חדש...עד שאבא שלי בא והחזיר אותי לכדור הארץ....
אבא: טוב יאללה ילדונת, הגיע הזמן לישון! * קול עייף*
נ: טוב אבא...
אבא: לא לשכוח להתפלל לפני שאת ישנה...
*נישק את המצח שלי*
נ: טוב, לילה אבא!
אבא: לילה טוב *סגר את דלת החדר שלי, וגם את האור ויצא*
התפללתי בדיוק כמו שהוא ביקש, ואני תמיד עושה את זה, וקיוותי שמחר יהיה היום הכי טוב בבית ספר חדש...
לילה טוב!
YOU ARE READING
falling for a my love life
Romanceהיי אני נטלי אינדגו, גרה עם שניי האחים שלי ועם ההורים ברור...מתחילה כיתה ז' ואני ממש לא מתרגשת, למה אתם שואלים את עצמכם עוד מעט תגלו...
