ו..חשבתי לשלוח הודעה לג'ני-שניפגש בשעה הזו בפארק ואכין לה הפתעה ואגיד לה את האמת.
-היי ג'ני, אני יודע שזה מאוחר אבל חשבתי אם את רוצה שניפגש בפארק עוד רבע שעה? זה דחוף-
אוקי על החיים ועל מוות.
אחרי כמה דקות שמעתי את ההתראה שמסמנת שהתקבלה הודעה ,רצתי לבדוק..וזאת הייתה ג'ני!
-שמחה ששלחתה הודעה ,אני לא מצליחה להירדם ומשעמם לי נורא! עוד רבע שעה אני בפארק :)-
באותו רגע התמאלתי בהתרגשות ענקית!
התלבשתי ואז רצתי בשקט ולקחתי נרות וגפרורים.
אבל נעצרתי כי שמעתי דלת נפתחת מהחדר של דיאנה אז נשארתי בחדר ועשיתי את עצמי ישן ...לאחר שתי דקות יצאתי כדי לוודא שהיא כניראה יושנת-יצאתי מהחדר בשקט ורצתי אל הדלת ויצאתי לכיוון הפארק.
כל הדרך הייתי שקוע במחשבות אדירות..מה היא תגיב?האם זה שווה את זה?
כשהגעתי לפארק סידרתי את כל הנרות בצורת לב שכתוב בתוכו 'i love you' והאמת שדיי נילחצתי.
*נקודת מבט של ג'ניפר*
כשקיבלתי את ההודעה הרגשתי פתאום שמחה שמישהו סוף סוף יוציא אותי מהבית מהשעמום הזה, התלבשתי ואז יצאתי מהחדר בשקט וירדתי למטה ולבשתי את נעליי ויצאתי בשקט בשקט.
כל הדרך לא הבנתי מה כל כך דחוף לו הגעתי לפארק.
ראיתי משהו מנצנץ מרחוק..די ניבהלתי כי לא ידעתי מה זה אבל זה לא עצר אותי מלהמשיך ללכת, הלכתי עד שהגעתי וראיתי המון נרות בצורת לב שבתוכו כתוב 'i love you' .
"וואו"אמרתי בפה פעור.
אבל רגע..אין פה אף אחד אז למה זה פה?
"יש פה מישהו?"שאלתי והיסתכלתי סביבי..אך לא היה איש מלבדי.
"כן,אני"טובי צץ מהעץ ואמר.זה גרם לי להיבהל.
"טובי! מה קרה? מה כל כך דחוף" לרגע נבהלתי וחיבקתי אותו,חשבתי שקרה לו משהו.
"האמת..שזה מה שהיה דחוף"טובי אמר והצביע על הנרות.
"מזאת אומרת?"שאלתי מבולבלת.
טובי עמד מולי וחייך.
"ג'ניפר,אני אוהב אותך" טובי אמר מסמיק.
באותו רגע נדהמתי כל כך.
"א..אתה אוהב אותי?"שאלתי לא מבינה.
"כן"טובי אמר והתקרב אליי.
הרגשתי מבולבלת.ממש לא הבנתי מה קורה פה לרגע..
"א..אני כבר לא יודעת"אמרתי והפנתי את הגב שלי לטובי והלכתי.
לא יכלתי להחזיק מעמד ופשוט הלכתי בוכה אבל משהו עצר אותי פתאום מלהמשיך ללכת והסתובבתי מסתכלת על טובי בועט בעץ ונופל לריצפה ובוכה.
"טובי,רגע" צעקתי ורצתי אליו.
עמדי מולו והסתכלנו אחד אל השני ויכלנו לראות ששנינו עם לחיים אדומות ועיינים חנוות מדמעות.
"מה קרה שחזרת?"טובי שאל וניגב את הדמעות שלו.
"אני.." אמרתי אבל לא יכלתי להתאפק ופשוט נישקתי אותו.
פתאום הרגשתי סערת רגשות בתוכי. לאחר הנשיקה בסופו של דבר ישבנו ליד הנרות שהוא עשה בשבילי.
"אתה כל כך מקסים..אני לא מאמינה שעשית את זה בשבילי" אמרתי במבט מסמיק לטובי.
טובי רק חייך אליי ושתק.
"למה אתה ככה? " חייכתי.
"אני לא יכול שלא להוריד את העיינים שלי מהעיניים היפות שלך. ג'ניפר אני אוהב אותך" טובי אמר והסמיק.
שוב התמלא בי המון רגשות.הרגשתי פתאום שאני מאוהבת בו כל כך.. כל הניסיונות שלו וההתייחסות שלו אליי..זה כי הוא אוהב אותי.
"טובי?"שאלתי מסתכלת עליו.
"מה?"טובי שאל.
"אני..אני חושבת שאני באמת אוהבת אותך..אחרי מה שהכנתה לי..באמת אתה ילד חמוד ומקסים"חייכתי.
"אני שמח שאת אומרת את זה" טובי ענה וליטף את לחיי.
ישבנו אחד השני ופשוט התחבקנו והרגשתי מוגנת..צחקנו וצחקנו עד שכאבה לנו הבטן מצחוק.
*נקודת מבט של טובי*
-השעה 2:30-
"אוי זה כבר מאוחר מידי,כדי שאחזור..אליסון וקטי לא יודעת שיצאתי,כדי שאחזור..תלווה אותי?"שאלה ג'ניפר.
"כן..גם דיא.."אמרתי אבל הפסקתי באמצע כי ניזכרתי שהיא עוד לא יודעת שאני ודיאנה אחים..אבל אני אספר לה בקרוב.
הלכנו במשך רבע שעה והגענו לכניסת הבית שלה..חיבקתי אותה לשלום והמשכתי הביתה.
נכנסתי בשקט בשקט הביתה ורצתי לחדר להחליף בגדים וללכת לישון אבל פתאום ראיתי שהאור בחדר של דיאנה פתוח ושהטלויזיה פתוחה ומהחדר יכלתי לשמוע שיש שם מישהי..רגע..היא נשמעת לי כמו אליסון?! כן זאת אליסון! באותו רגע רצתי לחדר והחלפתי מהר בגדים ושכבתי במיטה אבל שוב לא נירדמתי.. מה אליסון עושה פה?ואם היא גילתה שאני אח שלה? מה אני עושה עכשו?
