פתאום התמלאתי כל כך בעצבים!
"עופי מיפה, ועכשו תיהיא אחות מגעילה ותספרי לג'ני ולאליסון עליי את האמת?"צעקתי.
"לא,כי אני לא כמוך..הלוואי ואמא ואבא היו פה כדאי לדעת איך אתה מרשה לעצמך להתנהג!אבל מזל נסעו מלפני חצי שנה, לשנתיים לאוסטרליה בגלל העסקים המפגרים שלהם. דודה מירי גם ככה לא עושה כלום והיא כימאט כל יום אצל חבר שלה! אז אני כאילו חייה 'לבד' כי אתה מתבייש ממני ולא עוזר לי בכלום! תתבגר כבר ותבין שאנחנו אחים ולא צריך להתבייש בזה! טובי...אני לא רוצה לעשות לך רע,אני רק רוצה אח נורמלי" דיאנה אמרה לי,היה לה פנים אדומות והיא כימאט התפרצה בבכי.
לא היה לי מה להגיד....אני לרגע הרגשתי שהלב שלי קפא.
"פשוט תתבייש לך"היא אמרה ויצאה מהבית,היסתכלתי בחלון וראיתי אותה מיתפרצת בבכי ומנסה להפסיק זאת וממשיכה לכיוון הבית של ג'ני ואליסון.
אני לא מאמין שזה קרה עכשו!
לרגע חשבתי על כל מה שקרה בדברים שדיאנה אמרה...ניקול!לילי והידרדרויות שקרו לי אחרי שההורים טסו.
וגם מה שקרה עם ג'ני. באוטובוס אז ביכלל אני מבולבל.
רצתי לחדרי ונישכבתי על המיטה ולא הפסקתי ליבכות..אני עשיתי טעות,אני מקווה שאני יתקן אותה.קמתי והלכתי למיקלחת להתקלח וחשבתי על הכל ומה אני באמת יעשה?..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~יהיו פרקים קצרים ויהיו פרקים ארוכים ;)
