עוד יום עוד עשר אגורות

37 1 0
                                    

איזה כיף לפתוח את הבוקר בצעקות, בלאגן, כאוס בבית ,והכי חשוב-עצבים.
כל יום מחדש אותו הסיפור, הורים מעיקים, אחות קטנה ומעצבנת, ואני, שכבר מזכירה לעצמי ספוג מרוב שנהייתי כל כך רכרוכית.
לא מספיק שזהו היום האחרון של החופש (שאגב, ממש לא הרגיש כמו חופש), ואני שוב צריכה לחטוף מכולם על הראש.
חבל, חשבתי לפחות יהיה היום מיוחד, סוג של סגירת מעגל כדי לפתוח שנה חדשה, אבל טעיתי -ובגדול.
נו טוב, 17 שנה החזקתי בבית הזה מעמד, מהי בכלל עוד שנה?
תאמינו לי, מה לא הייתי נותנת בשביל חופש תמידי, רק אני והגיטרה, במקום שלו ושקט כמוהו עוד לא היה, פשוט לנגן את כל מה שיושב לי על הלב מבלי שאף אחד לא יפריע לי כמו תמיד...
מחשבות פרועות.
בכל מקרה, אני מוכנה. כיתה יב!!! מי היה מאמין שאני, אמה גורדון, תתחיל את שנת הלימודים האחרונה שלה?!
אני די מתגעגעת לחברים.. לא לכולם מן סתם , אבל לרובם . היה לי חופש מאוד שקט בלעדיהם.
טוב, אני חושבת שכדאי להתחיל לארגן את הבגדים והציוד למחר, אבל בגלל שזו אני, אז קודם אעשה משהו לגמרי לא חשוב ואדחה את זה עד לרגע האחרון.
אולי אסתכל ביומנים ישנים ואצחק על הילדה המטומטמת שהייתי פעם? אחלה רעיון!!!
בואו נקרא את קורות חייה של אמה הנאיבית בעוד שלוש, שתיים, אחת.... רגע. יש לי וידוי.
אולי זה ישמע מפגר, אבל אני קוראת הרבה את היומנים שלי, לפחות מנסה. כי תאמינו או לא, כל פעם שאני מתחילה לקרוא אותם, הדמעות מתחילות לזלוג.
אבל, אני לא עד כדי כך רגישה. אומנם כל חיי הייתי כזו, אבל למדתי למתן את זה , כי הבנתי עד כמה לא שווה להיפגע מאנשים ולקחת הכל ללב.
אתם מבינים... מאז שהייתי קטנה, החיים הפנו אליי.. במילים יפות.. זין.
המשפחה שלי פשוט גרועה, המעמד החברתי שלי תמיד היה די נמוך, המון אנשים נהגו לצחוק עליי , ובגלל שאני הבכורה, אז אני כמובן שפן הנסיונות של הוריי.
טוב. חלאס עם הרגשי. היה, עבר. לפחות מקווה שהצלחתם לאסוף קצת רקע עליי.
וואו, פתחתי את היומן הראשון, היומן שקיבלתי מדודה מירי בסדר הפסח . היומן מכיתה ד:
יום ה, 18.4.12 , 19:30
יומני היקר!
הילדה שאני קוראת לה אחותי הורסת לי את החיים!!! ולי נמאס!!!! אין לי מה לעשות!!!!
אמא מעוצבנת עליי בגללה ולא מוכנה לדבר עם שתינו. אני שונאת אותה כשהיא ככה.
וזו לא פעם ראשונה:(
וואו. אוקיי. ילדה בת 12 שונאת את אחותה בת ה8? שונאת?
הופתעתי מעצמי כרגיל , אבל לא משנה, אולי כדאי לי להמשיך לקרוא?
שבת , 17.11.12 , 21:04
היוש יומני היקר!
התחלתי כיתה ה וההתחלה הייתה קשה.
ולא בגלל שאני חדשה בבית הספר או משהו כזה, פשוט לא טוב לי לחזור לשגרה.
כי שגרה אצלי זה רופאים ולימודים חחחחחחח מי רוצה בכלל דבר כזה.
טוב אני צריכה לישון והלילה את מתחת לכרית שלי :))))))
לילה טובוששש.
אמה .
מה. אני בסדר. פשוט נכנס לי.אבק לעין או משהו כזה. כן זה הרבה אבק . הרבה. מאוד. אבק.

ניפגש בסיבובWhere stories live. Discover now