זוכר אותך,זוכרת אותך

פרק 19- שנה חמישית: שמות

מופתעת, הרמיוני פנתה להביט בו והשתנקה בנשימה חדה. מתי הוא הספיק להתקרב כל כך? פניו היו במרחק מה מפניה, אך בכל זאת היא יכלה להרגיש את נשימתו. מוחה הפציר בה להסית את מבטה, אך עיניו הכסופות היו חדות כל כך ומלאות ברגשות חבויים שהיא לא הצליחה להבין. מה קורה לה?

דראקו מצמץ פעם אחת, ואז פעמיים. הוא לאט הרים את ידו וסימן לעברה באצבעו. הרמיוני לא הצליחה להמנע ורכנה עד שיכלה לראות נקודות זעירות של כחול בעיני הכסף שלו.

"על מה את מסתכלת?" לחש דראקו.

הרמיוני נשענה אחורה במהירות, פניה נהיות חמות ומאדימות בפראות. יופי הרמיוני, כל הכבוד! היא נזפה בעצמה. היא הסיתה מבטה ממנו והביטה בנוף למולם, הרוח הקרה מרגיעה את החום בלחייה.

דראקו צחק וכרך יד סביבה, "זה כל כך כיף להקניט אותך."

הרמיוני הזעיפה פנים.

"הלחיים שלך אדומות, שוב." דראקו אמר באותו טון מעצבן.

היא ירתה לעברו מבט, לחלוטין מרוגזת.

"זה מחמיא לך."

מה הוא אמר?

הרמיוני הביטה בו שוב ולא ידעה אם הוא מחמיא לה בתור ידיד או בתור... משהו אחר? גברים כאלה מבלבלים.

שניהם ישבו שם בדממה, צופים באגם השחור מולם, בעוד הרוח מלטפת את עורם. דראקו, בהיסח הדעת, שירטט על עורה מעגלים באגודלו, בעוד ראשה נח על כתפו לתמיכה.

"דראקו?"

"המ?"

"מה אמברידג' רצתה ממך באותו יום?"

דראקו צחק, "היא רצתה שאצטרף לאיזה אירגון שהיא הקימה. גם בלייז חלק ממנו, אבל הוא אף פעם לא עושה כלום. הוא פשוט נהנה לענוד את התג לראווה."

הרמיוני פלטה נחרה, "לפחות הוא לא עושה שום דבר ממה שהיא אומרת."

"גם אני לא." הסכים דראקו, "מתי הייתה הפעם האחרונה שעשיתי משהו?"

"השתעשעת בלחלק פקודות לתלמידי שנה ראשונה רק בגלל שאתה מדריך. אתה והפרה ההיא, פרקינסון."

דראקו גלגל את עיניו, "טוב, טוב, טוב. עשר נקודות לעלמה גריינג'ר על שאמרה כמה חסר-אחריות-ללא-סיבה-מוצדקת הייתי, למרות שרק רציתי ליהנות קצת. הנה. מרוצה?"

"אפשר לומר." היא גיחכה, מתרוממת לנשק את לחיו.

היא עשתה זאת כל כך הרבה פעמים שדראקו לא יכל להבחין אם זה מתוך הרגל או לא. הוא הנמיך מבט לעברה, והרגיש את ליבו משתוקק לספר לה איך הוא מרגיש.

אך הוא לא יכל. היה עדיף שלא. הוא לא יספר. מאלפויים לא חושפים רגשותיהם בפני אנשים. כן, זה מתקבל על הדעת.
-----------------------------------------------------------
דראקו ישב בספרייה וקרא מתוך אחת ממחברותיו כשהבחין במגזין מושלך על השולחן לפניו. הוא הציץ במגזין וקימט מצחו כשראה את הכותרת.