אני שומעת את הפלאפון שלי מצלצל.
מי הבן זונה שמעז להפריע לי עכשיו?
אני מושיטה את ידי לעבר הקצה השני של הספה, בקושי מגיעה אל הפלאפון המצלצל. כשאני לבסוף לוקחת אותו, אני מנערת את היד שלי מהמאמץ.
בחיים לא תמצאו עצלנית כמוני.
אני מתבוננת על המסך שעליו מופיע השם ״הארי״.
הארי? עבר מלא זמן מאז שדיברנו. מה הוא רוצה?
אני עונה לשיחה.
״כבר התגעגעת אליי, הארולד?״ אני שואלת בגיחוך.
״אולי.״ הוא עונה. ״אבל זו לא הסיבה שהתקשרתי.״
״אז מה העניין?״ אני שואלת.
״זו אחותך. אני פה איתה באיזושהי מסיבה, היא לגמרי השתגעה.״
כמובן. איך שלא.
אני מסתכלת על השעה. עברו רק שעתיים.
יפה יפה, קלואי. שברת שיא.
״ידעתי שאני בסוף אצטרך לבוא. שם תוך עשר דקות,״ אני אומרת לו ומנתקת.
אני אפילו לא טורחת להחליף בגדים. אני רק לוקחת את המפתחות של הרכב ואת הפלאפון ויוצאת.
--
את המוזיקה המזדיינת אני יכולה לשמוע עוד לפני שאני מגיעה.
אני נכנסת אל תוך הבית העצום המלא בסטודנטים חולי מין וחולפת על פניהם עד שאני מגיעה לסלון, שבו כולם מקובצים יחד כדי לראות מראה מיוחד: קלואי קופצת מהספה אל השולחן ובחזרה, שוברת כמה בקבוקים על הדרך וצורחת בקול.
אחלה אחות יש לי.
״קלואי, בואי נלך הביתה,״ אני צועקת מבעד לקולות האנשים.
״לא!״ היא צורחת עליי וממשיכה בשלה.
הו אלוהים, ממש אין לי כוחות לזה.
אני מסיטה את מבטי ימינה ורואה את הארי.
״בא לך לעזור לי?״ אני שואלת אותו ומיד ממהרת להוסיף.
״בעצם, מי שואל אותך בכלל. בוא תעזור לי.״
אני תופסת ביד אחת של קלואי בעוד הוא תופס בידה השנייה, ואנחנו מנסים להוריד אותה מהשולחן.
וכמובן שהיא מתנגדת.
״תעזבו אותי! אני אישה חופשיה!״ היא צורחת.
״את לא נראית כמו אישה, יותר כמו איש מערות שחתכו לו את הזין,״ אני אומרת ברוגז.
״שמישהו יביא לי עוד וודקה!״ היא צועקת.
״שתית מספיק, קלואי,״ הארי אומר לה.
״אתה לא אמור להיות האקס שלי?״ היא שואלת בבלבול.
״לעזאזל קלואי תפסיקי להיות כזאת מטומטמת ותרדי מהפאקינג שולחן הזה כבר!״ אני צועקת ופתאום הרעש של כל האנשים הפך לשקט.
אני שומעת צעדים במורד המדרגות ולאחר מכן את הקול השנוא עליי מכל.
״ציפור קטנה לחשה לי שמישהו פה החליט להרוס את המסיבה שלי.״
לואי.
אני מסתובבת ולפניי מתגלה פרצוף התחת של לואי.
״הו, קלייר! כמה נחמד לפגוש אותך!״ הוא אומר בטון ציני.
״ועוד במסיבה שלי? זה תענוג!״ הוא ממשיך.
אני מחייכת אליו חיוך ציני. ״באתי רק בשביל לאסוף את אחותי, אחר כך תוכל להמשיך לחגוג כמה שרק תרצה.״
״כן, די ניחשתי שלא באת כדי לחגוג. כאילו, תסתכלי מה את לובשת,״ הוא אומר בגיחוך ובוחן את בגדיי.
וואלה. טרנינג רחב ואפור וחולצה לבנה. מה הביג דיל?
״סליחה באמת שלא לבשתי שמלת מיני לכבודך,״ אני אומרת בגלגול עיניים.
״זה היה יכול להיות דווקא נחמד,״ הוא אומר בחיוך שובב.
הוא מחליא אותי.
״קלואי, בואי. אנחנו הולכות,״ אני אומרת לה והיא יורדת בזהירות מהשולחן.
״חבל שאת צריכה ללכת, קלואי. דווקא חשבתי שבסוף הערב היה יכול לקרות משהו,״ לואי אומר לה וקורץ.
״הדבר היחיד שיכול לקרות כרגע זה אני מקיאה על השטיח שלך, ולא היית רוצה את זה,״ אני אומרת בגועל.
״אוי, קלייר. אני יודע שאת חולמת על זה בדיוק כמו אחותך. דווקא יכול להיות נחמד אם נעשה כולנו שלישייה,״ הוא אומר ומגחך.
״פאקינג תמשיך לחלום,״ אני עונה ותופסת את ידה של קלואי, מתחילה להתקדם אל עבר הדלת.
״ביי, קלייר!״ אני יכולה לשמוע את לואי צועק.
״להתראות, אסהול!״ אני צועקת לו בחזרה.
בבקשה תגיבו ותצביעו):
DU LIEST GERADE
Asshole ➢ Louis Tomlinson
Fanfictionקלייר מרטין היא האדם הכי אנטי חברתי שאי פעם תפגשו. היא שונאת כל אחד. ברצינות, כל אחד. האדם היחיד שהיא מעריכה ונותנת לו את הכבוד שמגיע לו היא אחותה התאומה, קלואי. למרות עצם היותן תאומות, הן אינן זהות כלל. שלא כמו קלייר, קלואי היא בחורה כריזמטית וה...
