פרק 15

1.8K 105 16
                                    

שבועיים עברו.
שבועיים עברו מאז שתומאס שאל אותי עם שכבנו והחלטתי להגיד לו שלא.
תומאס עזב.
הוא נסע לחול.
עם בת זוגתו.
כשגילו לי שתומאס עזב ללונדון.
התמוטטתי.
~בית~
׳ילדה, את בסדר , איך את מרגישה?׳ אמרה אימי.
׳אמא, מאחר לי המחזור.׳ אמרתי.
ושתיקה עברה בנינו.
(לא אמא החורגת, אמא הביולוגית)
׳אתקשר לרופא נשים ואקבע לך תור שיעשה לך בדיקות׳ מלמלה .
הנהנתי.
השעה כבר 15:40
נכנסתי לאינסטרגם.
תמונה נתגלה במוחי וכמה כמה פעמיים.
שהיה רשום כתגובה. ״אני מאורסת💍״
היא הראתה את עצמה ואת בן זוגה.
כבר אתן יכולות לנחש, תומאס ובת זוגתו.
קריאה מאימי הסתימה לי את המחשבות לצד .
הדמעות לא איחרו לבוא, כשהבנתי שאני מאוהבת במורה שלי, ואני בהריון ממנו כנראה..
'יש לך תור עוד שעה ונלך' אמרה
הינהנתי.
~בית חולים~
'שלום קלואי, אני דוקטור מייקל עכשיו אבדוק אותך שכבי שם' אמר מייקל.
נשכבתי על המיטה והוא עשה לי אולטרסאונד.
אחרי חמש דקות הוא סיים ובדק משהו במחשב
כל גופי רעד והתמלא בפחד.
'עוד כמה ימים יבואו התוצאות ונתקשר אליכם' מייקל אומר ומגיש לאימי דף.
היא מהנהנת ואנחנו יוצאים מהבית חולים נוסעים הביתה.
~בית~
'טוב אימא הלכתי לנוח' אני אומרת ומנשקת תלחי שלה
'טוב,אשלי' היא אומרת ואני עולה לחדרי.
אני מתיישבת על המיטה ומביטה סביבי,ואם אני בהריון?
~כעבור כמה ימים~
אני מתעוררת והשעה היה מוקדם בבוקר.
אני יורדת למטה ולא מבחינה באימי מחליטה להתקשר אליה.
'אימא איפה את?' אני שואלת שהיא עונה לשיחה.
'הלכתי להביא תתוצאות,אני בדרך לבית' היא אומרת ואני מנתקת תשיחה.
כעבור 10 דקות היא מגיעה,ואני לחוצה כולי.
'בואי נראה' היא אומרת מתיישבת על הספה שאני לידה.
היא פותחת תתוצאות ומתחילה לקרוא.
אני משחקת באצבעותיי ורגלי רועדת.
בחשש אני מרימה את ראשי ומבט המום על פניה.
היא מביטה בי בקצת כעס ואני כבר מבינה שמשהו לא בסדר.
'א-את בהריון אשלי' היא מגמגמת ופה זה הרגע שגופי נכנס למצב של הלם.
אני בהריון?
~~~~~~
אין מטרות.
רק תגיבו!

הריון לא מתוכנןWhere stories live. Discover now