המאפיונר הפרטי שלי

פרק 10-

יצאתי עצבנית ועליתי לאוטו הלבן של עמית .
נכנסתי ולא הוצאתי מילה  וקיבלתי ממנו מבט לא מובן.
"הכל טוב? " הוא שאל.
" כן לא סתם עזוב" אמרתי בלי חשק.
"נו " דחק בי לענות.
"  באתי לצאת ואמרתי לדור שהלכתי והוא אפילו לא שם לב כי הוא היה עסוק בלהתנשק עם אמנדה"  עניתי נסערת ועצבנית
"אני בטוח שהוא פשוט לא שם לב, זה לא אומר שלא אכפת לו ממך " הוא אמר וידעתי שהוא צודק.
" טוב בואי נשנה אווירה " הוא אמר ושם מוזיקה, היה את השיר 'hello ועמית התחיל לשיר. אפילו לא ידעתי שהוא יודע אנגלית עד ששמעתי אותו שר
" hello it's me"הוא פשוט זייף וצעק את השיר.
"ישר לx פקטור" אמרתי צינית.
"כפרה עליי" הוא אמר וטפח לעצמו בשכם. לאחר כמה דקות הגענו לקולנוע ונכנסנו, היו שם דוכני שתיה ומזון הכל היה צבעוני ומלא באנשים,
"שלום אפשר שתי כרטיסים ל"משימה אישית" .
המוכרת נתנה וחייכה לעמית וקרצה לו ובתוכי התאפקתי לא לקפוץ מעל הדלפק ולתלוש את עשרה.
"קח " היא אמרה וחייכה,הוא קרץ לה והלכנו.
" נו תצא חתונה אתה חושב? " אמרתי צינית.
" לא יפה לך קנאה" הוא אמר.
"מי יקנא לך, לך תכניס ראש לעציץ" אמרתי עצבנית.
"מה את במחזור או משהו? " הוא אמר ורק יותר התעצבנתי.
נאנחתי ונכנסנו לסרט . האולם היה גדול והמסך עוד יותר, הוא היה לבן עשוי ממין ניילון כזה התיישבנו והסרט התחיל תוך כדי שאני קולטת את עמית אוכל לי מהפופקורן ומבט זועף נשלח אליו ובתגובה קיבלתי רק חיוך.
" עמית? " אמרתי
" מה? " הוא שאל בקול צרוד
" אתה בוהה בי" אמרתי וגיחחתי כאשר הרגשתי זוג של עיניים עליי.
"לא אני לא " הוא אמר.
"נגיד.. " אמרתי וצחקנו.
הסתכלנו אחד על השני והוא קירב את ראשו ככה ששמעתי את הנשימות שלו אחת אחת הוא התקרב עוד קצת ועצרתי את עצמי בכך שהתרחקתי.
" למה? " הוא שאל מבולבל ממה שקרה הרגע.
"זה מהר מידי" אמרתי וקמתי , יצאתי מהסרט והוא אחריי.
"יאן אני מצטער נו יאן" שמעתי אותו קורא אך כבר הייתי רחוקה.
יצאתי מהקולנוע ועמדתי בחוץ לנשום אוויר צח, הרגשה לא נעימה תקפה אותי והרגשתי את הצורך לבקש את סליחתי
נכנסתי והלב שלי עמד דום הרגשתי את הדמעות עומדות לצאת ולהתפרץ, אני לא יודעת למה הרגשתי כאילו לקחו חלק ממני.
הוא עמד שם והתנשק עם המוכרת.
הוא הסתכל עליי ובא להגיד משהו אבל כבר לא הייתי שם.
עמדתי בחוץ והוא לא בא לראות מה איתי.
לא היה לי איך לחזור אז התקשרתי לדור .
"הלו " הוא אמר.
" דור אתה יכול לבוא לקחת אותי מהקולנוע?"
אמרתי בבכי שלא ידעתי שיצא.
"כן בטח מה קרה? " הוא שאל לחוץ
" תבוא ותבין" אמרתי וניתקתי.
ישבתי שם ופשוט בכיתי..

נ.מ עמית
אני ויאן הגענו לסרט והלכנו לקנות כרטיס והמוכרת  פלרטטה איתי ושמתי לב שזה הפריע ליאן "נו יצא חתונה אתה חושב?" היא שאלה והפכה לרצינית
"לא יפה לך קנאה" אמרתי בכוונה.
"מי יקנא לך לך תכניס את הראש לעציץ" היא אמרה עצבנית וצחקתי רואים שהיא אחות של דור.
, התיישבנו ופשוט לא הפסקתי להסתכל עליה, לא הצלחתי, לא רציתי, היא כמו מלאך, כזו יפה, לא כמו הבנות שנותנות את עצמן בקלות.
היא קלטה שהסתכלתי עליה וצחקקה לה, אני נשבע שיש לה את הצחוק הכי יפה בעולם!
"עמית? " היא אמרה
" מה? "עניתי
" אתה בוהה בי " היא אמרה והסמקתי.
" לא אני לא " אמרתי מובך.
" נגיד.. "היא אמרה וצחקה.
אחרי כמה דקות לא הצלחתי להתאפק פשוט התקרבתי לנשק אותה, אבל היא התרחקה.
" למה? " שאלתי מבואס ומבולבל.
" זה מהר מדי" היא אמרה, ידעתי שהיא משקרת ומשהו עוצר אותה.
היא יצאה מהאולם ואני אחריה, צעקתי לה אבל היא לא ענתה.  המוכרת התקרבה אליי ונישקה אותי לא יודע למה האינסטינקט הראשון שלי היה לזרום.
ואז קלטתי אותה, עומדת בצד ודמעות מבצבצות בעיניה הכחולות והרגועות שכבר לא היו כאלה, בגללי,
רציתי לצאת אחריה אבל ידעתי שזה לא יעזור אז פשוט הסתכלתי מבחוץ וראיתי אותה יושבת על החומה העשויה מאבנים ישנות לבנות שהייתה שם והיא יושבת ובוכה בכי מר, כאב לי לדעת שזה בגללי.