Kidnapping

פרק 2

אני נכנסת לפאניקה, לא הצעד הכי חכם שיכלתי לחשוב עליו, אבל זה די בלתי נשלט. 

אני סורקת את האזור במהירות ורואה רק שתי סמטאות בסביבה. אוקיי אני, לא לדאוג, אולי עוד יש אנשים ברחוב.

 על מי אני עובדת? יש משחק חשוב היום, כולם באולם הספורט העירוני. 

אני מתחילה לרוץ לאחת מהן ולאחר כמה דקות שמה לב שאיבדתי אותם. ברגע הזה אני לא ממש בטוחה אם זה סימן טוב. הייתי מעדיפה לראות אותם מרחוק מאשר לא לראות אותם בכלל.

 "שלום לך.."

"ילדה קטנה כמוך לא צריכה ללכת לבד בשעות כאלו ברחובות נטושים" שתי קולות שונים משני כיוונים שונים. אוקיי..בהחלט לא סימן טוב. 

"אמא מוסרת דש" קול שלישי צחקק, ואז הכל נהיה שחור.‎

אני נאבקת, מנסה לא לנשום מהפיסת בד שמודבקת לי לפה, כשאני שמה לב שאין לי בעצם בשביל מה להילחם. החיים שלי רק הולכים ונהיים מחורבנים יותר ויותר.‎

העיניים שלי נפתחות לאט לאט למשמע קול גברי לא מוכר. 

"בוקר טוב, סינדרלה" סינדרלה?.. (מסתבר שאמרתי את זה בקול)

 "שלילית על הבוקר אה?, בדיוק כמו אמא שלך" הוא שואל מרים גבות "לא עוזר למכירות" הוא מצחקק לעצמו. 

מהיותי אני, זה הרגע שבו אני מאבדת את זה. 

"מכירות?! אני לא מוצר אתה יודע, לא כמו הזונות האלה שאתה בטח דופק כל יום שני וחמישי, אני בן אדם, עם ערכים של בן אדם, ושום יצור מגעיל ושעיר לא יגיד אחרת" אני צועקת עליו והוא יושב ומסתכל עליי.

 כשאני חושבת על מה שאמרתי, אולי לא היה רעיון כל כך טוב לשחרר את זה עכשיו, כשאני מניחה שאין עוד אף אחד באזור. 

אבל הוא רק קם ומסתובב, זורק את מה שנשאר מהסיגריה שלו לכיווני ומתקרב ליציאה מהחדר, בדרך הוא מסתובב, בדיוק כשאני זזה כדי לא להישרף מהסיגרייה העדיין דלוקה, ומסתכל רגע לכיוון שלי, יוצא מהחדר, לא לפני שהוא מוסיף "NOT ANYMORE" במבטא אנגלי כבד ונראה לי שנפטרתי ממנו, אבל רק כשהוא חוזר עם סלסילת קש גדולה אני מבינה כמה טעיתי. 

הוא מצווה עליי לעקוב אחריו לחדר אחר ודי חשוך, וזורק עליי את הסלסילה

 "קחי את מה שבפנים ותלבשי את זה, תעשי לי טובה ואל תגרמי לאף אחד פה להלביש אותך, זה סתם יהיה מביך" הוא אומר וטורק את הדלת מאחריו. 

בחיטוט קצר בבגדים שבסל אני מבינה שהרבה הם כנראה לא יסתירו, אבל אני לובשת אותם בכל זאת, מקווה לא להכעיס אף אחד.

 אני מתלבשת מהר, או לפחות מנסה, אני בדרך כלל לובשת בגדים הרבה יותר צנועים מאלה והאמת היא שאין לי מושג איך לובשים את חלקם, אבל אני משתדלת להסתכל על הכל מנקודת מבט של גבר חרמן, וכמובן שאז אני מצליחה לפענח מה נועדה לכסות כל פיסת בד. אני מקווה שאין פה מצלמות, ושאף אחד לא רואה אותי, ושוב, בפעם השלישית היום, אני מגלה שאני טועה, כי מאחוריי ממוקמת מראה ענקית, ואפשר להבין שהיא לווא דווקא עובדת ככה משני הצדדים. כן, מדובר במראה שמהצד השני שלה היא חלון, ואני ממש מקווה שאין אף אחד בצד הזה.

ברגע הזה נכנס שוב האדם מהבוקר, תופס בידי בחוזקה ומושך אותי החוצה, כשבדרך הוא צורח לי באוזן דברים על מכירה פומבית ועל כמה שאני צריכה למהר.

 הוא מצמיד אליי לוח קטן עם הגיל והכינוי שלי ומה שנראה כמו המצב המיני שלי (שאני פוחדת יותר לדעת אם הוא ניחש אותו או בדק בעצמו) ודוחף אותי לכיוון אישה בלונדינית נמוכה על עקבים בגובה של מגדל אייפל שמחזיקה מברשת וספריי ביד, ועל ידה עומדת עוד אחת, בלונדינית גם היא, עם עגלה קטנה ועליה מוצרי איפור.

כשמסיימים לעצב אותי ככה שאני נראית כמו בובת ברבי שעברה תאונה קלה הוא דוחף אותי שוב, הפעם לכיוון דלת ענקית, וכשאנחנו עוברים אותה אני מבינה שאני לא היחידה פה, כי מסביבי עומדות עוד 5 בנות לפחות על עיגולים קטנים שמשתלבים עם הרצפה. אני עולה על אחת כזאת לדרישת הבחור וקול פעמונים נשמע ברקע. "אנחנו מתחילייים!!!" צועקים כמה בחורים לידי, והבחור שאחראי עליי נעמד לידי.

 אני מבינה ממה שהוא אמר מקודם שזו מכירה פומבית, והצלחתי כמובן כבר להבין שחטפו אותי למטרות האלה, אבל עדיין חסרים לי פרטים. עוברים הרבה בחורים באזור, אפילו כמה בחורות, והבחור שלידי לא מפספס אף נפש חייה, כשהוא צועק לכל הכיוונים אותו דבר שכתוב לי על הפתק. 

בסוף נעצרים לידי כמה בחורים, אבל כשכולם ממשיכים הלאה לכיוון השטניות הרזות שבסוף השורה, אחד שלא שמתי לב עליו מקודם מתקרב אלינו. 

הוא יחסית צעיר, וכנראה שבא לפה הרבה, כי כשהוא עומד במרחק סביר מאיתנו הבחור מהבוקר יודע את שמו.

 "ג'סטין!" הוא מברך אותו לשלום בתוספת חיוך מאולץ למדי, 

"ג'יי ג'יי!" אומר לו מי שהתברר כג'סטין באותה נימה, "מה יש לך להציע לי היום?" הוא שואל ומרים את מבטו אליי. 'ג'יי ג'יי',ככה הסתבר שקוראים לבחור מהבוקר, מסתכל עליי ומחייך לעצמו, כאילו יודע שג'סטין יתלהב. 

"היום,ג'סטין יקירי" הוא מפסיק רגע ועובר להסתכל עליו "יש לי סחורה טרייה מהבוקר, יותר טוב ממנה לא תמצא. אמא שלה היא זאת שעזרה לנו עם הקטע, כך שמבחינת משפחה או חברים היא נקייה לגמרי. היא בת 19, עוד מעט 20, יודעת לנקות, מה עוד צריך באישה?" הוא שואל צועק וזורק את הידיים לאוויר.

אוי אלוהים, הוא לא אמר את זה עכשיו *-*. 

"אממ לא יודעת.. אופי, שמחה, שהיא תיהנה אולי, סתם אתה יודע, כי גם היא בן אדם?!" לחשתי לעצמי יודעת שהם שומעים.

 ג'יי ג'יי מיהר לנעוץ בי מבט ואת המרפק שלו בדיוק בין הצלעות שלי בזמן שהוא לוחש בצעקה "תסתמי את הפה שלך עכשיו!" וג'סטין עומד לידינו, ניהנה מכל הסיפור.

" סינדרלה אנחנו קוראים לה, השם המקורי שלה חמוד בהרבה, אבל בשביל לדעת אותו תצטרכו להתקרב יותר" הוא אומר לו, ממשיך עם האסטרטגיה המלוכלכת שלו.

הוא מחייך חיוך חרמן וקטן ובוחן את גופי, כשהוא חוזר להסתכל עליי ישר בעיניים ולוחש "יש לך מזל ג'ייסון אדוני, קניתי אותה".

 ג'יי מחייך אליו מרוצה ומסתובב לכיוון הצוות שלו, "תארזו אותה!" הוא צורח ונכנס פנימה עם ג'סטין, בדרך להסדיר את המחיר כנראה. 

"אני לא חבילה אתה יודע!" אני צועקת אחריו. "ולי לא אכפת!" הוא מחזיר לי באותו הטון.

בזמן שאני עסוקה מדי בלבדוק לאן הוא הולך ולחשוב על החיים שלי עכשיו, אני מרגישה דקירה חזקה ביד, וכשאני מסתובבת אני מספיקה לראות ראש ושתי ידיים לפני שהכל הופך לשחור.