המאפיונר הפרטי שלי

פרק 6-

**שתי דקות קודם**
נ.מ עמית **
"  היה לי אתמול לילה קשה" אמרתי וקרצתי עד שיבין למה כוונתי.
" מי זו? " דור שאל אותי מסוקרן תוך כדי שמחפש את המטען לנייד שלו.
" זה הקטע זה לא זו זה הן, מישל ואמנדה" אמרתי מביט בתקרה וחיוך קטן עולה על פניי.
"ההן? " הוא שאל לחוץ .
"כן אלה" אמרתי בחוסר נעימות עובר לתנוחת ישיבה על מיטתו .
"ואיך היה? " הוא שאל אותי מביט בי בשקיקה .
" היו טובות יותר" עניתי ובזאת חתמתי את השיחה .

חזרה ליאן
שמעתי את זה  והלכתי לחדר שלי, זה לא הפריע לי אבל זה כן הגעיל אותי לדעת שהוא כמו אח שלי, אני אוהבת את דור וגם מודעת לזה שהוא לא בתול, אבל אני שונאת להיתקל במקרים כאלו, זה מעלה בי דימיונות שמעוררות את רפלקס ההקאה שלי.
החלטתי לשכוח את זה החלפתי לפיגמה נוחה והתכרבלתי במיטה שלי עם הפוך הגדול והרך שלי.
וככה נרדמתי גולשת לחלומות שלי.

קמתי בבוקר ועברתי לחדר אמבטיה מביטה במראה ורואה ילדה נערה.
שיער חלק וכהה ומעט נמשים,צנומה במעט .
לאחר ששטפתי את פניי עברתי לחדרי והוצאתי מהארון את בגדיי.
לבשתי גופיה בצבע צהוב בננה עם חריטות שכאלה עליה, ושורט לבן מבד רך.
נעלתי נעליי וואנס לבנות עשיתי צמה סינית, התאפרתי וירדתי למטה.  .
דור כבר חיכה לי למטה וזרק לי משהו על זה שאולי ההורים יבואו לחופשה מהמשלחת. בטח. הייתי שמחה שיבואו אך ללא קשר לכך שהם אומרים ובסוף לא מגיעים כשהם פה הם לא איתנו כלל.
יצאנו יחד לבית ספר ,הבטתי בשעון שעל ידי וכאשר ראיתי שיש חצי שעה לשיעור אז הלכתי איתו למחששה מאחר וגם גל לא הגיעה עדיין.
כשהגענו ראיתי את מישל ואמנדה אלו שדיבר עליהן אם אני לא טועה ,עמית נמרחות עליו. כמה מפתיע .
המשכתי ללכת והתיישבתי על יד ירון ,היחיד שבאמת אכפת לו,תמיד היינו בקשר טוב עוד הרבה לפני שעברתי לבית הספר הזה שכמובן ממש קשה, אני מתקשה להספיק את החומר שנלמד אבל מתנחמת בזה שאין לי נכשלים.
״ יאן, הכל בסדר?״  שאל ירון כאשר ראה את הבהייה שלי בעמית .
ניערתי את ראשי והנהנתי לחיוב אל ירון ומשם התפתחה לה השיחה .