המאפיונר הפרטי שלי

פרק 1

היי כולם מקווה שיאהבו את הסיפור אני ממש רוצה שמי שקורא שיגיד מה דעתו 💜

פרק 1-****
נקודת מבט יאן
השעה 7:00 בבוקר .
קמתי לבד מרוב התרגשות לבית הספר החדש כשלאחר כמה דקות אחדות אני לובשת חולצה אחידה של הבית הספר בצבע לבן וגינס עם מעט שפשופים,נעלתי נעליים וירדתי למטה לא לפני שהבטתי במראה הגדולה שבחדרי .
דור אחי הגדול יושב על כיסא הבר המסתובב והפתעה נשמעה בקולי
"זה שיא! ממתי אתה ער מוקדם?" שאלתי מצחקקת לעצמי.
" מה קוף למה את ככה? קמתי בשבילך" דור אמר.
"שמישהו יחזיק אותי אני עוד שניה מתעלפת מהתרגשות" אני אומרת בציניות ואליי דור רק מגכך ונוגס בכריך שלו.

אני יורדת מהמונית ביחד עם דור ופוערת פה מהגודל של בית הספר הוא כל כך מפואר ויפה , הקירות משיש לבן והחלונות כאילו שהובנו היום, דשא סינטטי מקיף את החצר וספסלים בצדדיו ,יחסית לבית ספר כמובן.
אני רואה את גל מרחוק ומנופפת לה לשלום כאשר דור רק עומד ושותק,גל היא אחת החברות הכי קרובות שלי, ומאחר שהיא פה שנה לפניי די הכרחתי אותה לעשות לי סיור.
"שלום" אמרתי לה בקריאה והיא מחייכת מתקדמת אליי ושערה המתולתל שטני משתלב מושלם באור עם עיניה החומות .
"אתמול נפגשתן מה הקטע?" דור אמר בפרצוף זועף והלך למחששה וזכה לחיוך ממני ומגל כמובן .
" מה איתך יפיפיה?" היא שואלת וממני מקבלת נשיקה על הלחי וכאשר אני מכניסה את בקבוק המים שהוצאתי דקה לפני ,אוי. "שכחתי את המפתח אצל דור את יכולה להראות לי איפה המחששה ?" אני אומרת לגל כאשר כולי לחוצה מתעלמת לגמרי משאלתה והיא מחייכת ומובילה אותי למקום.
״איך עבר עליך החופש ?״ שאלה גל מובילה אותי אל המקום בו נמצא דור.
״האמת שדווקא נהנתי, החלטתי לקחת את המעבר לבית הספר למקום טוב כי אם אבוא בגישה שלילית אני לא אהנה פה כלל״ אמרתי מביטה במה שמולי.
״זו המחששה מהוללת?״ אמרתי בגיחוך כאשר לפניי ישנם ארבעה ספסלים וסכחה בצבע שחור , ציפתי ליותר.
"יאן מה את עושה פה?" דור שואל כאשר הוא יושב באחד הספסלים וסיגריה טחובה לפיו.
״שכחתי את המפתח אצלך" אני אומרת ולוקחת מהתא של תיקו את המפתח הארור.
אני מביטה סביבי ורואה שאני מוקפת בבנים וזה קצת מלחיץ הייתי אומרת, אחד מהבנים שם אשר עיניו חומות ושיערו שופע בחום גם הוא ניגש אל דור מתיישב ולגמרי מתעלם מקיומנו, "אז מתי הנסיעה הבאה שלנו? " הוא שאל.
" שבוע הבא אתה יוני ודן נוסעים להביא את הכסף וחוזרים ישר, בלי בעיות " אמר והשני הננן לחיוב.
נשמע הצלצול ואני הבאתי חיבוק לדור והתקדמתי לעבר הרחבה ששם פגשתי את גל שהראתה לי את הכיתה.
גוש כואב ועבה התנגש בי לרגע ולקחו לי כמה שניות לקלוט שזה בעצם ילד, ילד יפיפה מאוד הייתי אומרת, עיניו תכולות ושערו הבלונדיני שופע לבלורית קטנה .
" סליחה, לא שמתי לב " מלמלתי מובכת מעצם זה שהתנגשתי בו ומזה שלא הפסקתי לבהות בו ובנוסף מאחלת לעצמי בלב שאינו ראה את הסערה שהתחוללה בי ואת לחיי האדומות . אחלה דרך להכיר בנים יאן .
" זה בסדר, עמית" אמר בחיוך שחשף שורה של שיינים לבנות עד שהבנתי מדוע נתנו את הכינוי" שיני זהב".
"יאן " אמרתי ולא הצלחתי לסיים את המשפט כי גל משכה אותי מהרחבה.