פרק אחרון!

1.8K 79 10
                                    

עמדתי שם צופה בו מתרחק מעיניי. מנופפת עם ידי עד השנייה האחרונה כל גופי כאב והרגשתי את ליבי פועם בחוזקה. בכיסי מששתתי את המכתב, בדקתי שהוא נמצע שם. עידו ביקש שאקרא אותו רק כשאגיע הביתה.

הרגשתי כל כך רע, עמדתי שם לבד מסתכלת על עבר המדרגות שלקחו אותו מימני, הכאב היה כל כך חזק. הרגשתי שכרתו לי איבר מהגוף. הרגשתי חולשה, התיישבתי על ספסל קרוב. באותם הרגעים לא היה לי אכפת מה חושבים עלי. נתתי לעצמי להישבר בתקווה שהכל יהיה בסדר.

זוג ידיים נעימות חיבק אותי מאחור, וקול מוכר הבטיח שהכל יהיה בסדר. "קחי תשתי" בן הושיט לי בקבוק מים, לקחתי מידיו את הבקבוק, שתיתי את המים. והנחתי את הבקבוק על הריצפה. "בוא נלך מפה" אמרתי וקמתי ממקומי מתחילה ללכת לכיוון המעלית.

הדרך הביתה הייתה שקטה, בן נהג בזהירות ומדי פעם שאל לשלומי. הוא עצר את המכונית בכניסה לבית שלי. והסתכל עלי דואג. "אתה יודע, אף פעם לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה" אמרתי והסתכלתי עליו, "אף פעם לא חשבתי, שאתה תהיה זה שיחזק אותי כשקשה. זה שיתן לי את החיבוק כשצריך, זה עושה לי טוב לדעת שאתה בסביבה" אמרתי וחייכתי עליו מביטה בפניו מקרוב.

בן התקרב במהירות בניסיון לנשק אותי. הדפתי אותו. "מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלתי אותו כמעט צועקת. "אני מצטער פשוט מה שאמרת עכשיו והקרבה בינינו והכל ביחד, אני מצטער זאת הייתה טעות" הוא השיב.

"ברור שזאת הייתה טעות, בן אני מצטערת אבל התכוונתי בתור ידיד. אני לא יכולה לעשות את זה עכשיו, עידו עוד לא נחת וכבר אתה מצפה שאני אשכח אותו? באמת שאני לא מבינה אותך. אתם הייתם חברים הכי טובים! פאקינג חברים הכי טובים" אמרתי בעצבים "עד שהוא הכיר אותך..." הוא אמר בלחש, לא עניתי. "בכל אופן, תודה על הטרמפ. אני יראה אותך בסביבה.." סיימתי את דברי ויצאתי מהרכב.

+שלוש שעות לפני הטיסה+

נקודת מבט- עידו:

"תודה שהסכמת להיפגש איתי" אמרתי לבן והתיישבנו על הספסל בפארק. "שמעתי שאתה נוסע, אני מצטער אחי." הוא אמר והסתכל עלי. "אני הולך לספר לה, בן. היא תדע הכל" אמרתי מגיע ישר לעניין. בן הנהן ושתק. "תשמור עליה גבר" אמרתי לפתע והלכתי משם.


+עכשיו+

ישבתי על המיטה שלי בוהה במכתב. לקחתי אותו והרחתי אותו. הריח של הבושם החדש של עידו נדף ממנו. לא יכולתי להתאפק יותר ופתחתי אותו.

"תומי, תומי שליקשה לי כל כך לכתוב לך את המכתב הזה בידיה שאולי לא ניפגש שוב. הלב שלי נשבר בכל פעם מחדש כשאני מבין שאני אפספס אותך.

The first timeHikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin