'טוב, נראה לי הגיע הזמן לנוח קצת. בכל מקרה אני עייפה,' הירהרתי בזמן שהתמתחתי במיטתי. כהרגלי, לא היה לי הרבה כוח לעשות משהו. העדפתי לשכב במיטה, להתעסק עם הנייד שלי ולנוח. אולי אפילו לנמנם קצת.
בדיוק כשהרגשתי שהיני מתחילה לשקוע בשינה, הנייד שלי צילצל והקפיץ אותי ממקומי. רטנתי וקיללתי בשקט, ליבי פועם באוזניי, בעודי מסיטה את הפוני הבלונדיני שלי מעיניי ושולחת את ידי לעבר הנייד, לבדוק מי זה שמפריע את מנוחתי. זו הייתה אחת מחברותיי.
"היי, מה קורה?" עניתי בעייפות, עיניי עדיין עצומות וכבשתי פיהוק. "בסדר מה איתך? זוכרת שקבענו להיפגש היום?" ליבי צנח. לחלוטין שכחתי מכך.
"ברור," שיקרתי ללא הינד עפעף. "אני כבר מוכנה, ואת?" התרוממתי מהמיטה, ניגשתי לארון והתחלתי לחטט בו בחיפוש אחר בגדים. חברתי נאנחה. "סאמרה, תחסכי ממני את השקרים. אני יודעת שהרגע הערתי אותך. את לא יכולה לעבוד עליי."
"מה? איך הגעת לזה?" היתממתי ללא הועיל. היא מכירה אותי טוב מדי. "טוב, פשוט תעשי את זה הכי זריז שאת יכולה," היא אמרה בהתעלמות מהמשפט האחרון שלי. "אני מחכה לך. ניפגש במקום הקבוע בסדר? ביי." והיא ניתקה.
רטנתי שוב, והמשכתי בחיפושיי אחר בגדים. לאחר זמן מה, כבר הייתי מוכנה. שיערי החום הקצר היה מסורק לצד אחד, הפוני הבלונדיני שלי מוחלק ועומד במקומו. התבוננתי בעצמי דרך המראה, מעבירה את ידי על צד ראשי הימני שהיה מגולח בחלקו.
לאחר שהחלטתי שאני מרוצה מהבבואה שמשתקפת אליי, יצאתי מחדרי. דקות לאחר מכן, כבר הייתי בדרכי למקום המפגש הקבוע שלנו. אך מעולם לא הגעתי לשם, כי באותו רגע קרה דבר שמעולם לא העליתי בדמיוני הפרוע ביותר שיקרה.
תחושה מוזרה בגופי תקפה אותי באמצע הדרך וגרמה לי להיעצר. שניה לאחר מכן, הרגשתי את עצמי מסתחררת, ועצמתי את עיניי מתוך תחושות בחילה ובהלה קלים. רגע לאחר מכן, כאשר פקחתי שוב את עיניי, כמעט חטפתי התקפת לב. עצמתי את עיניי מיד, בטוחה שאני חולמת וכאשר אפתח אותן הכל ייעלם, אך לא כך קרה כאשר פקחתי אותן שוב.
התבוננתי סביבי בעיניים פעורות מתוך אימה והלם צרופים, מביטה אל תוך הפנים הפנים הזרות שבהו בי בהלם לא פחות.
"אוקיי, קפטן יאמאטו, מה הולך פה? היית אמור לזמן את הסנין הזקן דאטבאיו! מי זאת?" אמר נער בלונדיני בעל עיניים כחולות ולבוש מוזר והצביע עליי בחוסר סבלנות. גבר נוסף שעמד שם, בעל שיער חום ומין רצועת ברזל מוזרה שהקיפה את צידי ראשו ומצחו, הביט בי בתדהמה מוחלטת בעודו מניד את ראשו בחוסר אמון.
על אף האימה וההלם שבהם הייתי נתונה, לא יכולתי שלא לשים ליבי לכך שכל הנוכחים מביטים בי מלמעלה ולמטה בהלם מוחלט, לא פחות מאיך שאני מביטה בהם.
ΔΙΑΒΑΖΕΙΣ
Passage to parallel world/מעבר לעולם מקביל
Fanfictionמה קורה כאשר סאמרה מזומנת בטעות לתוך עולם הנינג'ות של נארוטו מתוך העולם שלנו, לגמרי לבדה?
