פרק 8

3.5K 55 3
                                    

אני רוצה לבכות.
אני מרימה את ראשי ומתבוננת באוסטין שמתהלך בחדר ומסביר לי בשיעשוע.
שהוא לא מי שאני חושבת שהוא. שבכלל קוראים לו קופר. שהוא בא במיוחד בשבילי. ושהסיפור תלמיד החדש הייתה סתם הסוואה בשבילו.
האל היה מתוכנן ואני נפלתי ברשת שלו כמו אייל שנפל לבור הצייד.
שיחקתי ישר לידיו- כמו מטומטמת.
ולחשוב שהתחלתי להתרגש ממנו.
"חתיכת מזדיין. אני שונאת אותך. אמא שלך זונה כנראה שהיא לא חינכה אותך כמו שצריך. לא פלא שיצאת כזה!"
אני משפילה את ראשי עד שלפתע אני מרגישה משהו רטוב על הצוואר שלי.
הלשון שלו החלה לטייל על גופי מהצוואר עד הבטן כשהוא לופט את החזה שלי.
אני מנסה שלא לפלוט גניחה. אני לא אתן לו את הסיפוק.
רואים שהוא עצבני ואגרסיבי.
כשהוא חוזר לנשק את שפתיי אני נושכת את שפתו התחתונה ופוצעת אותו.
"פאק חתיכת זונה קטנה" הוא אומר ואני צוחקת מבפנים.
" את עוד תענשי על זה"
הוא אומר ואני רואה ניצוץ של כעס בעיניו.
אבל אני לא מפחדת. אני יורקת לעברו.
הוא הולכת כשהדלת נטרקת מאחוריו בהידהוד חד בחדר.
אני מרשה לעצמי לצחוק כשאני מרוצה מעצמי. אבל זה לא להרבה זמן. כי קופר חוזר כשבידיו יש מספריים.
הוא מתקדם לעברי ויורד על ברכיו.
הוא מתחיל לגזור את התחתונים שלי ואני מנסה לסגור את רגלי אבל לא מצליחה.
עכשיו אני מתחילה לפחד. וכשהוא נוגע בי אני משחררת גניחה חלושה .
"בבקשה לא" אני לוחשת.
אבל הוא בשלו.
כשאני מתקרבת לשיא הוא עוצר.
ואני חצי מאוכזבת וחצי שמחה.
"אף פעם אל תדברי על אמא שלי! ואם תגידי על הנושא הזה אני נשבע לך שהעונשים שלך יהיו כואבים שאפילו אלוהים ישמע את הצעקות שלך!"
הוא מסתכל עליי במבט עצבני ועצוב.
אני קצת מבוהלת.
אבל אחרי מספר שניות הוא נרגע וחוזר לפוקר פייס שלו.
"לינה.. אני רוצה שתדעי שאני רוצה ששנינו נהנה ונשמח. אני אף פעם לא אפגע בך אבל בבקשה אל תפגעי בי. אני מצטער ואני אשחרר אותך אני רק מבקש שתתני לזה צ'אנס. בואו נתחיל מחדש".
אני מרגישה רע עם עצמי. כנראה שאמא שלו זה דבר רגיש.
אני מחייכת קצת ומודה לו כשהוא משחרר את רגלי וידי.
אנחנו יוצאים מהחדר הזה וקופר נותן לי מגבת ובגדים לעטוף את גופי ולהתקלח.
אני נכנסת למקלחת וכשהחום עוטף את גופי אני מחליטה לתת לו צאנס. אני מצטערת שפצעתי אותו.אני מצטערת שפגעתי לו בנקודה רגישה ואני נשבעת לעצמי לא להזכיר את הנושא של אמא שלו שוב.
כשאני יוצאת מהמקלחת אוסטין מחכה לי בחוץ עם ארוחת ערב. אני מתיישבת ומחייכת לעברו. אבל כשאני באה לפתוח את הפה ולדבר הוא מקדים אותי.
" אני מצטער. ואני אתן לך את הזמן שלך להתקדם. אני לא רוצה ללחוץ. אבל בכל זאת יש חוקים: את תמיד מקשיבה לי. אף פעם את לא ממרה את פי. ואת צריכה להבין שאני האדון שלך".

זה קצת מלחיץ אותי אבל בסוף אני מהנהנת.
" אני מוכנה לתת לזה צאנס אבל אף פעם אל  תעשה לי את מה שעשית לי שם. אף פעם אל תקשור אותי. ואני מבטיחה לא להגיד יותר שום דבר על אמא שלך. סליחה אם נפגעת"
הוא מהנהן בהבנה ומחייך חיוך עצוב.
ומשם הארוחת ערב רק משתפרת. אני נהנת מחברתו ואני אפילו מתחילה לחבב אותו. אולי הוא לא כזה רע בסך הכל.
אולי הוט באמת מתכוון למה שהוא אומר..

Love & SexWhere stories live. Discover now