Chapter III

1.1K 117 34
                                    

יום שבת, 09:00, 18/12/15

"אתמול כעסתי עלייך בגלל שלא ענית להודעות שלי. אבל זאת לא יכולה להיות אשמתך. אז כעסתי על נהג המשאית המטומטם הזה, ובסופו של דבר, כעסתי על עצמי; הכל קרה בגללי.
אם לא הייתי מתקשרת אלייך, לא היית בא, לא היית נוסע אליי באוטו ואז "זה" לא היה קורה...
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב ייאוש.

בזמן האחרון אני לא מגיעה לקולג', אבל לא נראה לי שלמישהו אכפת.
קלייר שלחה לי הודעה, אבל בכלל לא ראתה את התשובה,
וטיילור דפק בדלת ביתי היום בשבע בבוקר בכדי לבדוק אם אנחנו הולכים ביחד כמו תמיד. אני מניחה שהוא לא מבין רמזים.
לא פתחתי לו, והוא הלך אחרי פחות מדקה (כמו שחשבתי). הוא במילא לא היה עוזר לי.

אני מתכוונת, טיילור חבר טוב, אבל הוא לא הכיר אותך מספיק טוב בשביל להתאבל איתי."

ההודעה נשלחה בהצלחה!

יום שבת, 23:00, 18/12/15

"היום אחר הצהריים סידרתי את החדר ומצאתי די הרבה מתנות שקנית לי כדי לשכנע אותי שאתה לא רק ידיד ממש טוב. מתנות שאיתן ניסית לצאת מה- "FriendZone".
שמתי את כולן בצד שמאל של החדר והמשכתי לסדר.
לאחר מכן מצאתי מתנות שלנו עוד בימים הראשונים שלנו כזוג. הייתי בטוחה שהן נאבדו!

יצאתי עם קלייר לחנות הכולבו שבהמשך הרחוב וקניתי קופסא שבה תיכננתי לאחסן את כל החפצים שהבאת לי. במהלך ההסתובבות אני וקלייר לא החלפנו אף מילה, כי זה היה התנאי היחיד שלי; אני מגיעה בתנאי שלא נדבר על "זה", ובגלל שלא היו לנו עוד נושאי שיחה, פשוט שתקנו.

אתה זוכר את קלייר? הייתם חברים טובים ואהבתי את זה שהחבר שלי והחברה הכי טובה שלי בקשר טוב. אמרת לי כל הזמן שאני מיוחדת, כי כל הבנות האחרות רק רוצות שהם יתרחקו. אבל ידעתי. ידעתי ששניכם אמינים מידי בשביל לבגוד בי. ואולי זו הסיבה שהיינו ביחד כל כך הרבה זמן. אמון בונה את כל מערכות היחסים (לפי מה שאתה תמיד אמרת).
אתה הכרת לקלייר את החבר הראשון שלה (לשעבר, הם נפרדו) ויצאנו לדייטים משותפים כל הזמן.

אתה זוכר?
אתה בכלל זוכר גם אותי, שם מלמעלה?

ההודעה נשלחה בהצלחה!

יום שבת/ראשון, 00:00, 19/12/15

לילה טוב סטיילס,
אוהבת אותך xx

✅ההודעה נשלחה בהצלחה!

Crave // H.SWhere stories live. Discover now