ראיתי אותה במסדרון.
היא למדה בכיתה המקבילה לשלי אז לא היינו בשיעורים ביחד, גם לא היינו באותן המגמות. מיכאל, זה היה השם שלה, אבל כל החברות שלה קראו לה מיקי.
איך אני קראתי לה? לא קראתי..
אני חושב שעד כיתה י' לא ממש דיברנו אחד עם השני.
הייתי בדרך לשיעור מתמטיקה, הצלצול כבר היה ואני קיללתי, המורה יהרוג אותי כי זו לא בדיוק הפעם הראשונה שאני מאחר לשיעור.
ואז ראיתי אותה, יושבת לבד על המדרגות בכניסה. לא הפתיע אותי שהיא לא נכנסה לשיעור, בשנה שעברה היא כמעט לא הייתה בשיעורים עד שתהיתי לעצמי למה היא בכלל טורחת להגיע לבית הספר אם היא נשארת בחוץ.
"היי" ניגשתי אליה.
היא הרימה מבט ועל פניה הייתה הבעה מוזרה, כאילו היא קצת מנותקת ממה שקורה סביבה.
"הי" היא ענתה וחייכה חיוך קטן.
תבינו, מיכאל היא לא הטיפוס של הבת היפה שכולם נמסים מהחיוך שלה. היא רגילה. שיער חום גלי לא מסודר מי יודע מה, עיניים חומות, וחיוך טבעי. בהחלט לא אחת שתופסת את המבט שלך מהרגע הראשון. כזאת שנבלעת מאחורי הקלעים, שקטה.
"אין לך שיעור או משהו עכשיו?" היא שאלה.
"אני יכול לשאול אותך את אותו הדבר" החזרתי והיא גיחכה.
אוקיי ההומור שלי לא משהו, אבל אני עובד על זה. בערך.
שתקנו למשך כמה שניות.
"אתה בא למסיבה הלילה?"
מסיבה? אהה נכון! גיא אירגן הכל כדי לחגוג את תחילת שנת הלימודים.
"בטח, כולם באים" עניתי.
"ניראלי שאני אוותר דווקא, יש לי הרבה חומר להשלים" היא נאנחה בדרמטיות.
"את צוחקת נכון? את מבריזה משיעור כדי לעשות כלום ואז את משלימה אותו בסוף שבוע שכולם יוצאים?"
"די נמאס לי מאנשים בזמן האחרון. וחוץ מזה שיש לי שיעור חופשי עכשיו" היא העבירה יד בשערה וניערה את ראשה כאילו היא מסבירה לי דברים שילד בכיתה א מבין.
"מה שבאלך" משכתי בכתפיי ופניתי ללכת. מה אכפת לי אם היא תבוא או לא?
הגעתי עד לכיתה בלי להסתכל אחורה.
* * *
"קוף!!!!!"
מישהו קפץ עליי בכל הכוח ונתלה עליי כאילו אני איזה עץ.
"לא סיכמנו שאתה הקוף?" צחקתי והורדתי מעליי את אחי הקטן, דור.
הוא חייך חיוך ענק והוציא לי לשון, ואז הוא ברח לחדר שלו תוך שהוא צועק לאמא שהגעתי.
הלכתי לחדר שלי והנחתי שם את התיק. הסתכלתי במראה ויישרתי את השיער כדי שיהיה מסודר בצורה שאני אוהב אותו.
"שי!!!! אתה יוצא היום בערב???" אמא שלי צעקה מהמטבח.
