אני מסיימת להניח את הפאה במקומה שכשאמילי שולחת לי הודעה.
'אני פה׳
הלב שלי מתחיל לדפוק מהר יותר. בחצי שעה האחרונה התחרטתי שוב ושוב על מה שאני הולכת לעשות. אם יתפסו אותי? זה באמת שווה את זה?
השעה אחת בלילה, ההורים שלי הלכו לישון לפני שעתיים פחות או יותר. הם לא אמורים להתעורר עד שבע, ואני בטח אחזור לפני.
אני מסתכלת על עצמי במראה פעם אחרונה. שיערי, שמוקדם יותר היום עוצב בבקבוקים, נמצא עכשיו בתוך פאה. אם יתפסו אותי, לפחות יש סיכוי שלא יזהו אותי.
אני לובשת שמלה שחורה שמגיעה לי קצת לפני הברכיים. אמילי התעקשה על שמלת מיני, אבל זה כבר מעבר לגבולותיי. אם להיות כנה, נראתי מהמם.
לא יכלתי להתעלם מהעובדה שהשמלה מונחת עליי מדהים, כאילו היא נתפרה במיוחד בשבילי. נעליי העקב שנעלתי היו של אמילי. אין לי נעליי עקב כי הוריי לא מרשים לי כאלה, והעדפתי לא להסתכן בלקחת זוג אחד משל אמי.
׳נו, כמה זמן אני צריכה לחכות לך?!׳ הטלפון שלי רטט שוב.
אני מתעשתת על עצמי ולוקחת נשימה ארוכה. אני מתקרבת לחלון ופותחת אותו בשקט. לאחר מכן אני מוציאה את רגלי, ואז את ראשי וכל שאר גופי.
זהו.
אני בחוץ.
סליחה שהפרק קצר כל כך, פשוט לא רציתי לתת לכם לחכות יותר מדי זמן(;
פרק הבא יהיה סופר מעניין.
מטרות:
7 הצבעות
3 תגובות
VOCÊ ESTÁ LENDO
secrets
Ficção Adolescenteברוק ג׳ונסון היא הילדה הטובה שכל הורה מתפלל אליה; יפה, מנומסת, שקטה ונחמדה. כזו שלא מביאה הבייתה ציון שהוא פחות מ90. כזו שמעולם לא קבלה ריתוק. כזו שלא היה לה חבר מעולם. כזו שכשכל חבריה יוצאים למסיבה בשישי בערב, היא נשארת בבית, לומדת. טוב, זה לפחות...
