Bad Boy Chemistry [מתורגם]

5. ליל כל הקדושים באוגוסט

הערה: אז אחרי הרבה מאוד זמן סוף סוף הספקתי לתרגם את הפרק. ממש סליחה על ההמתנה של 4 חודשים 😭

נקודת מבט של צ'רלי:

אלה דיברה בלי הפסקה על מסיבת יום ההולדת שלה בסוף השבוע הזה כשישבנו ליד שולחן במדשאה הקדמית של בית הספר. "ההורים שלי אמרו שאני יכולה לערוך מסיבה, כל עוד אף אחד לא יהרוס את הבית." היא המשיכה.

הלוואי שההורים שלי היו כאלה זורמים. ההורים שלי מעדיפים לשכור מטפלת מאשר לתת לי להישאר בבית לבד.

"מי יהיה שם?" תהיתי.

"אה, כולם. חוץ מג'ואי והחברים המטופשים שלו. אה, אבל טום וריאן יהיו שם."

"ריאן וודסן?" שאל קלייטון.

"כן, הזמנתי אותו."

"הוא בריין את צ'רלי בשנה שעברה." קבע קלייטון.

"הוא התנצל! נכון, צ'רלי?"

"כן." הנהנתי בראשי.

"זה לא עושה את זה בסדר." הוסיף קלייטון.

"טוב, זה לא יום ההולדת שלך. חוץ מזה, לצ'רלי לא אכפת, נכון צ'רלס?"

היא צריכה לעבוד על כינוי חדש.

"זה בסדר." אמרתי בקול חרישי.

"אתה הולך לאכול את זה?" קלייטון הצביע על הכריך שנח על השולחן מולי.

הנדתי בראשי.

הוא חוטף ופותח את הכריך, מתמוגג ממנו ברעב סוער.

"היי בובה." טום מכריז על נוכחותו, מנשק את אלה על הלחי.

אני מרגיש את הקרינג' כל כך חזק כרגע.

"היי טומי." אלה המהמה.

"הו, היי ריאן."

הלב שלי קפא. למה ריאן בשולחן שלנו?

"היי אלה, היי צ'רלי." ריאן בירך אותנו בביישנות.

הכרחתי את עצמי להרים את מבטי וחייכתי. "היי." הקול שלי היה בקושי לחישה.

"אני הולך למצוא את אוליביה." קלייטון התנצל, נותן לריאן מבט מלוכלך לפני שנכנס פנימה.

טום התיישב ליד אלה, תוך כדי נגיסה מהכריך שלה. ריאן ניגש לצד שלי של השולחן והתיישב לידי.

"אז מה הבאת לי ליום ההולדת?" שאלה אלה את החבר שלה.

"זה סוד." טום קרץ.

ריאן רכן פנימה כדי ללחוש לי באוזן. "זה בלתי נסבל."

צחקתי בשקט. "ספר לי על זה."

קיבלתי את הדחף הפתאומי לכסוס את הציפורניים שלי, למרות שכבר לעסתי אותן בגלל מתח וחרדה לא רצויים. במקום זאת, משכתי למטה את שרוולי הסוודר שלי ותפסתי אותם בכפות ידיי. היה לי לא נעים לחלוטין ליד אנשים אחרים. מה הם חושבים? האם הם שופטים אותי בשקט? הם חושבים שאני מוזר?