פרק 3

32 4 1
                                    

סליחה על האיחורר

- נ.מ פליקס -

סיימתי את המשמרת שלי ויצאתי לבחוץ.
בדיוק כשנעלתי את הבית קפה שמעתי צפירה
מאוחריי והסתובבתי לראות את היונג'ין
יוצא ממכוניתו אליי.
"היי ליקס." היא אמר, מחייך את החיוך היפה
שלו.
"היי הוואנג"
"אז... מוכן לבוא?" הוא שאל.
"מה? לאן אנחנו הולכים?" שאלתי בחזרה.
"אני תכננתי שנלך לבית שלי לדבר... אבל
אם זה לא נוח לך אנחנו יכולים ללכת למקום
אחר! אתה באמת לא חייב!"
צחקתי למשמע הלחץ בקולו, הוא דואג
לי? דואג שאני ארגיש בנוח?
"זה לגמרי בסדר. אין לי בעיה ללכת אליך."
"או.. אוקיי." הוא חייך והתקדמנו לכיוון
מכוניתו.
הוא פתח את הדלת שלי ונכנס למושב הנהג.
והתחלנו לנסוע לכיוון ביתו.

- נ.מ כללית -

הם הגיעו לביתו של היונג'ין, שמיד מיהר לצאת מן האוטו לפתוח את הדלת של פליקס.
איזה ג'נטלמן פליקס חשב לעצמו וחייך
לעבר היונג'ין.

הם נכנסו לתוך הבית ופליקס התפעל מגודלו.
הוא ניחש בעצמו שלהיונג'ין יהיה כסף.
בכל זאת, הוא דוגמן!
אבל הוא לא היה בטוח כמה... ו..טוב- זה
הסביר בערך את המצב.

"הוואנג הבית שלך נראה נהדר!" פליקס הצהיר כלפי הבוגר.
"אה- תודה."
היונג'ין עשה לפליקס סיור בביתו, ואז הם הגיעו לחדרו של היונג'ין.

"והנה... החדר שלי!" היונג'ין אמר כשפתח
את הדלת בפני פליקס.
"וואו היונג'ין החדר שלך נראה כל כך יפה!"
פליקס אמר בהתפעלות.
הם נכנסו לתוך החדר בעוד שפליקס המשיך
להסתכל מסביב לחדר כמנסה לבלוע את
יופיו.

"היונג'ין, מה זה הציורים האלה?
הם ממש יפים!" פליקס שאל והסתכל על
היונג'ין.
"אה..אלה? זה סתם כל מיני דברים שציירתי."
היונג'ין ענה בביישנות.

"אתה מצייר?! היונג'ין אתה כל כך מוכשר!
אתה באמת פשוט יכול לעשות הכל!"
היונג'ין ציחקק לעצמו ופנה אל פליקס.
"אני מצייר בזמן הפנוי שלי. זה ממש כיף
לראות את המחשבות היצירתיות שלך
קמות לחיים ככה."
היונג'ין נאנח בחיוך כשפליקס המשיך להביט
בציורים.

° ° ° ° ° °

- נ.מ היונג'ין -

פליקס ואני התקדמו לכיוון הסלון והתיישבנו
על הספה.
"אז.. היונג'ין. מה קורה...?" הוא שאל במבוכה.
"אתה רוצה לדבר על המקרה מקודם?" שאלתי אותו. "אתה מכוון לנשיקה? כן, אני די רוצה לדבר על זה."

"אז אנחנו כאילו, זוג עכשיו...?" הוא שאל.
"לא. עדיין לא." חייכתי חיוך לחוץ.
"עדיין לא?" הוא שאל וגיחך קלות.
"כן. עדיין לא." חייכתי והמשכתי לדבר.

"אני לא רוצה שתקבל את הרעיון הלא נכון.
אני מחבב אותך, אבל אני פשוט חושב שזה
מוקדם מידי כדי להגדיר אותנו כזוג. אתה מבין
מה אני אומר?"
הוא הנהן כשאמר "אני חושב שאתה צודק. זה
מוקדם מידי בשביל זה.
מה אתה אומר שבינתיים ננסה להכיר יותר..?
ואז העדיין לא, לא יהיה פה יותר."
"אני מסכים. מסכים בהחלט." אני חייכתי
והמשכנו לדבר.

° ° ° ° ° °

- נ.מ פליקס -

"וואו, כבר שתיים עשרה בלילה. ממש מאוחר."
אמרתי כשהסתכלתי בשעוני.
"באמת? וואו... דיברנו הרבה" היונג'ין אמר
וצחק קלות.
"כדאי שאלך הביתה. אני אזמין מונית." אמרתי.
"אתה חושב שאני אתן לך לקחת מונית בשעה
הזאת?! ממש לא!
זה או שאתה נשאר לישון פה או שאני לוקח אותך
הביתה."

"אבל היונג'י-" התחלתי אבל נקטעתי על ידי היונג'ין; "ממש לא. או שאתה נשאר פה או שתתן
לי לקחת אותך הביתה." נאנחתי ואמרתי, "בסדר.
קח אותי הביתה." גלגלתי את עיניי והוא חייך
בסיפוק.

נכנסנו אל האוטו והוא אמר בקול; " התחנה הבאה-
הבית של פליקס!" מה שגרם לי לצחוק.

הנסיעה לביתי היתה שקטה, עד שהגענו.
"והנה... הגענו." היונג'ין פנה אליי כשהחנה מול
ביתי. "תודה היונג'ין, על היום בכללי. ממש
נהנתי לבלות איתך היום."
"גם אני" הוא אמר בחזרה כשיצא מהרכב
ופתח לי את הדלת.

"תודה" אמרתי בחיוך, והוא חייך בחזרה אליי.
"לילה טוב פליקס"
לילה טוב היונג'ין"
הוא נשק על לחיי ברכות וצפה בי עד שנכנסתי
לביתי.

דיס איז אמייזינג

My crush diary *בהקפאה*Where stories live. Discover now