ספר חפירות יאי

למה אין לי זיכרון צילומי למההההה 😢😭

מה קרה אז?
איך הרגשתי?
עשיתי טעות?
הכל היה באשמתי או שהיא באמת הייתה לא בסדר?
מה בדיוק היא עשתה לי?
אולי זה נורמלי בכלל?
אולי ככה זה אצל כולן?
מה אני זוכרת ממנה?
או שאולי היא באמת לא הייתה בסדר?
עד כמה זה דומה למה שקורה עכשיו?
להעלות את הנושא הזה?
לא להעלות אותו?
איך בכלל פותחים שיחה כזאת?
איך בכלל אני אמורה לדבר עליה?
זה יגרום לי לבכות?
אני אהיה אדישה?
היא הייתה כל כך נוראית?
היא גרמה לי לשנות את הדעה הראשונית על אנשים כמוהה?
יש לי סטיגמות בגללה?
איך אני ממשיכהאני אמורה בכלל לעצור על דבר כזה?
אני אמורה בכלל לזכור את זה?
אני אמורה לקחת ללב?
באיזה שהוא שלב אני אצא מהמעגל הזה?
למה יש כל כך הרבה שאלות ללא מענה?
הייתי המומה, אבל מה בדיוק קרה שם?
אחרי כמה זמן אמרתי את זה למישהו?
אני בכלל מסוגלת לדבר על זה שוב, או שזה כמו שריר שהתנוון אצלי?

זיכרון רגיל זה כל כך מציקקק
הייתי מספיק קטנה כדי להניח שזה רגיל (אני חושבת שזאת הסיבה), כנראה
אבל עובדה שבסוף כן אמרתי את זה למישהו. זה נפסק
מעניין אם זה השפיע עליי או שהייתי אותו בן אדם גם בלי זה