הברזה

1.9K 135 26
                                    

יאן

ליטפתי את שיערה,ובזמן כל התחושת אשמה היא כנראה שמה לב ונישקה אותי שוב.
״תודה.״ היא אמרה לי ונישקתי אותה בחזרה.
המשכתי ללטף את שיערה ורציתי להגיד לה שאני אוהב אותה.
כל יום שעובר אני אוהב אותה עוד יותר.
אני אוהב כל פרט קטן בה.
״פאק צריך דלת חדשה.״ אמרתי והיא מיד קמה מהמיטה וישבה על קצה המיטה.
התיישבתי לצידה.
וליטפתי את הירך שלה.
״פאק מאיפה נשיג עכשיו דלת״ היא אמרה.
״אני עוד לא רוצה לספר לאמא שלי..״ היא אמרה עם דמעות בעיניים.
״היי אני מבין אותך,קחי את הזמן,אני פה איתך.״
אמרתי והיא חיבקה אותי.
הייתי בהלם.
היא... היא חיבקה אותי!
היא חיבקה אותי בלי לרעוד בלי לפחד בלי לבכות.
חיבוק חם ונעים הרגשתי את פעימות ליבה קרובות לחזה שלי.
משתלבות לקצב של הפעימות לב שלי.
״נבריז היום, וההורים הם לא ישימו לב. פשוט ניקח יום לעצמנו וגם נלך להחליף את הדלת.״
אמרתי לה והיא הסכימה.
״אתה יכול להשאר לישון איתי?״ היא שאלה והנהנתי.
הורדתי את הטרנינג ונשארתי עם בוקסר וחולצה.
היא נשכבה על צד אחד של המיטה ונשכבתי בצד השני.
היא ישנה כשגבה מופנה אליי וצמוד לגופי.
אני הכפית הגדולה.
נרדמנו ובסביבות 7:00 בבוקר קמנו.
הלכתי מהר לצחצח שיניים ולהתלבש.
היא קמה והתארגנה.
אנחנו הולכים לקנות דלת.
אני לא מבין למה היא צריכה להתאפר בשביל זה.
או להתאפר בכללי!
חיכיתי בסלון וכבר הזמנתי את המונית.
הייתי בינתיים בטלפון וביקשתי מליאם ועלמה שיגידו שאנחנו חולים.
״המונית הגיעה בואי״ צעקתי לה והיא ירדה.
״את..את מהממת״ אמרתי לה.
ואני לא יודע אם התחרטתי או לא.
״תודה״ היא אמרה לי ונישקה את הלחי שלי היא התחילה ללכת לכיוון המונית ודפקתי איזה סיבוב מאושר מאחוריה בלי שהיא תשים לב.
נעלתי את הבית ובאתי אחריה.
נכנסנו למונית וביקשתי מהנהג שיסיע אותנו לקניון, יש שם חנות ריהוט אז בטח שם אפשר למצוא דלת.
אחרי נסיעה של בערך 20 דקות הגענו.
שילמתי לנהג וירדנו מהמונית.
הלכנו לחנות רהיטים ומצאנו דלת מתאימה.
אמרו שיביאו לנו את זה היום עם שליחה בערב.
זה קצת הדאיג את יולי.
אבל אמרתי לה שאני כבר אמצא תירוץ לספר להורים עד שהיא תחליט לספר להם את האמת.
היה לנו עוד זמן להשאר בקניון..
אז למה שלא נלך למסעדה לאכול ארוחת בוקר.
רגע זה יהיה סוג של דייט?
טוב.. מה שיהיה יהיה.
״רוצה ללכת לאכול ארוחת בוקר?״ שאלתי.
״זה דייט?״ היא אמרה והזניקה מבושה.
״מה שאת תרצי.״ עניתי.
״אז יאללה, דייט.״ היא אמרה וחייכתי.
היא בחרה מסעדה והלכנו למסעדה.
התיישבנו והחזקתי את היד שלה.
הגיעה מלצרית והזמנו ממנה את האוכל.
היא ניסתה לפלרטט איתי וראיתי שיולי דופקת לה מבט.
אז אני לא הקנאי היחיד בזוגיות שלנו.
רגע מה?
זוגיות?
אני אפילו לא יודע מה אנחנו.
אני רוצה אותה.
אני רוצה אותה כל-כך שזה כבר כואב לי לא לדעת אם היא גם רוצה את אותו הדבר.
״מה אנחנו?״ פלטתי.
פאק אתה מטומטם.
אמרתי לעצמי בראשי.
״לא יודעת..״ היא ענתה והגיעה האוכל.
חייכתי כשראיתי אותה אוכלת את הלחם עם הביצת עין והאבוקדו.
כשהיא אוכלת זה עושה לי טוב על הלב.
אבל כשהיא לא אוכלת? זה שובר אותי מבפנים ומבחוץ.
אני לא יכול להפסיק לחשוב על מה המטומטם הזה עשה לה.
אני זה שצריך לתמוך בה.
אבל אני כרגע מתפרק בתוך עצמי כי אני מאשים את עצמי.
אני זה שלא שמתי לב.
אני זה שלא עצרתי אותו.
ובגלל כל זה הוא המשיך לעשות לה את הדברים האלה.
החרדות התחילו להשתלט לי על המחשבות ולא יכולתי יותר.
רציתי ללכת לשירותים לשטוף פנים ולהתרענן.
אבל אני לא יכול להשאיר אותה לבד.
לא היום ולא אף פעם.
שתיתי את הקפה שלי ונשמתי עמוק.
״מה הסיכוי שבשבוע השלישי שלנו בבית כבר נשבור דלת״ אמרתי וצחקתי.
היא התחילה לצחוק גם ואני מת על הגומות שיוצאות לה כשהיא צוחקת.
סיימנו לאכול ונסענו בחזרה הביתה.
רק מה שהיא לא ידעה.
זה שהכנתי לה הפתעה.
-הכל מוכן?-
שלחתי הודעה לשליח.
-נעלתי את הבית עם המפתח שהשארת השארתי את הדברים על המיטה והשארתי את המפתח בנעל בחוץ-
הוא אמר ונשארתי רגוע.
הגענו הביתה.
סביבות 11:00
היא התחילה לעלות לכיוון החדר שלה ונכנסתי אחריה.
״נו,אהבת?״ שאלתי והיא הייתה בשוק כשהיא ראתה מה חיכה לה על המיטה.

670 מילים בפרק😍
מה חשבתם??
מה חיכה לה במיטה??
פרק הבא ב50 הצבעות💗

הכאב שלהWhere stories live. Discover now