יומני היקר.
אני מאמינה שאני אדם טוב, בעצם אני מאמינה שיש טוב בכל אחד אבל הנה אנחנו שוב כאן בבית ספר התיכון ווסטרברג, אני כאן מסתכלת על כל הילדים האלו שהכרתי כל חיי ושואלת את עצמי מה לעזאזל קרה?
אני שומעת בכל מקום
יא זין, איזו זונה, יא מאנייק, איזה לוזר ומה לא? המילים האלו.....
היינו כל כך קטנים ומאושרים לא ידענו מה הם...
היינו משחקים תופסת ומחבואים,שרים ורוקדים שמחים וצוחקים,אופים עוגיות ואוכלים בשקט מהבצק בלי שההורים יראו,
ואז גדלנו, שם נוצרה הבעיה!
רק סופרים את הימים עד שנסיים את בית הספר (ובתקווה שבקרוב)... אבל האוניברסיטה תהיה חלום אם רק אשרוד עד אז....
אבל אני יודעת אני פשוט יודעת שהחיים יכולים להיות כל כך יפים ואני מתפללת לימים כאלו יפים אם בעבר הצלחנו להשתנות למה שאנחנו היום נוכל להשתנות שוב ולהיות מה שהיינו בעבר והחיים יכולים להיות כל כך יפים!
אבל לא היום....
YOU ARE READING
Heathers-the story of seventeen
Teen Fictionמבוסס על הסרט- והמחזמר הת׳רז (מלכות הכיתה) אך בהוספה אישית שלי, שאני הייתי שמחה לראות שם
