כל הכוכבים

#1 בוקר טוב

Yarden
"ירדן קץ?" אני שומעת את הרופא בקופת החולים קורא לי בשמי "בוקר טוב" אני קמה מכיסא ההמתנה ונכנסת לחדר.
"כרטיס קופת חולים יש?" "כן" אני מושיטה לו את הכרטיס שלי והוא מקליד במחשב.
"טוב" הרופא נאנח ובוחן את המחשב "תראי ירדן.. קיבלנו את תוצאות הבדיקה שלך" הוא מניח את משקפי הראייה שלו על השולחן וחוזר להביט בי, ההבעה על פניו מעלה בי חשש "מבדיקות הרנטגן והMRI שערכנו מצאנו שיש לך סרטן בשד" נשימתי נעצרת "אז.. איך מטפלים בזה?" אמא שלי החלימה מסרטן השד, אני בטוחה שזה לא סוף העולם. "אני מצטער.. אבל גילינו את זה מאוחר מדי, לא נשאר לך עוד הרבה זמן" מה? "מה זאת אומרת?" זה לא הגיוני, אני מרגישה שכל עולמי נעצר עכשיו. "אנחנו מעריכים שנשאר לך בערך.. חודש" דמעות מאיימות להתפרץ בעיניי, זה לא יכול להיות.
"יש לי פה משככי כאבים וכמה תרופות שאולי יכולות להאריך את זמנך.." הוא מעביר לי שקית עם תרופות בתוכה "תהיי חזקה" איך?

אני יוצאת מקופת החולים בשעה 8:15, תכננתי לנסוע לעבודה לאחר הביקור אצל הרופא אבל אני חושבת שיותר נכון לי עכשיו לנסוע לעבודה של בעלי ולספר לו.
חודש. נשאר לי חודש לחיות. החיים שלי הולכים להסתיים בגיל 25.
'פתאום ג'וני כמוני רוצה לחלום' אני שומעת צלילי מוזיקה בוקעים מהרדיו 'שורף עוד סיגריה, מתחיל את היום' התזמון של השיר.. 'רוצה להיו-' אני מכבה את הרדיו, זה לא הזמן המתאים למוזיקה, בטח שלא כזאת.
אני מחנה את האוטו מחוץ למשרדים בהם בעלי אביב עובד, איך אני אספר לו?
"כן אחי שמעתי.." אני שומעת מרחוק ובמעומעם את קולו של אביב מתקרב, הוא יודע שאני פה?
"טוב אני תיכף אחזור אליך, אני עושה פה משהו" כן זה אביב, וזו הקלה רצינית לדעת שהוא כבר פה בחוץ ואני לא אצטרך להיכנס למשרדים בפרצוף דומע.
אני מתכוונת לצאת מהאוטו אבל עוצרת כשאני רואה את אביב מתקדם לעבר מכונית אדומה, אני מקווה שזה לא התחלה של פגישה חשובה עכשיו, אני מוכרחה לבשר לו.
אני צופה במתרחש במתח, מהמכונית האדומה יוצאת אישה גבוהה, אבל הם לא לוחצים ידיים, אני מחליטה להתקשר אליו.
אני רואה אותו מרים את הפלאפון ועונה לשיחה "היי מה אתה-?" "מאמי אני לא יכול לדבר עכשיו אני נכנס לפגישה חשובה" הוא קוטע אותי, אני קולטת מרחוק את האישה מלטפת את חזהו "אביב תקשיב-" "נדבר בבית טוב? אוהב אותך ביי" הוא ניתק ומיד רכן לנשק את האישה.
בעלי בארבע השנים האחרונות, האבא של הילדים שלי, מנשק מישהי אחרת.

בנסיעה למקום העבודה שלי אני מתחילה לעכל את כל הבוקר הזה, נשאר לי חודש לחיות, בעלי בוגד בי..
ראייתי הופכת למטושטשת, אני מנסה להתפקס בנסיעה אך דמעות המאיימות להתפרץ בעיניי הופכות את הדרך למטושטת, עדיף שאעצור בשוליים עד שאהיה במיטבי.
הרכב שלי נעצר בבת אחת ובבום חזק ואני מנגבת את עיניי בחיפזון ומסתכלת על הדרך שלפניי, אני התנגשתי ברכב.
הבוקר הזה לא נגמר!
בשוליים עוצר לפניי רכב לבן המעלה עשן מאחור, והנזק שגרמתי הוא לא פחות מ..סופני.