פרק 4

177 12 11
                                    

נראה לי שאנחנו בניו יורק.
זה היה הדבר הראשון שעבר בראשה של אלכס ברגע שהיא פקחה את עיניה.
היא קמה לאיטה מהרצפה מותחת את גבה.
"אלכס?" היא שמעה את קונר לידה
"איפה אנחנו?" הוא שאל
"אני חושבת שאנחנו בניו יורק" היא ענתה
"ניו יורק?! איך לעזאזל הגענו לניו יורק?!"
"קונר תרגע אנחנו נמצא דרך לצאת מפה, כבר הספקת לשכוח שאני פיה?" אלכס נופפה השרביט הנוצץ שלה ודבר לא קרה
"היא העיפה את השרביט בכעס
"זה שבור" היא החליטה בכעס, לא מבינה מה קורה.
"קונר הרים את השרביט והחזיר אותו לאלכס
"אלכס הכל בסדר לא צריך להתחרפן..." הוא אמר
"עכשיו אתה אומר לי לא להתחרפן?! לפני שנייה אתה בעצמך התחרפנת! יש לי סיבה מעולה להתחרפן כי שום דבר לא בסדר! אנחנו בניו יורק, אין לנו מושג איך הגענו לכאן, אין לנו איך לצאת מכאן.... אז מה אנחנו אמורים לעשות?..." קולה שהתחיל כצעקה הפך בהדרגה ללחישה.
"לפחות יש מקום אחד שאנחנו מכירים... בואי נלך אל סנטרל פארק."
אלכס הנהנה במחשבה שאולי להיות במקום שהם מכירים יעזור להם למצוא כיוון כלשהו.
הם החלו ללכת.

כעבור כשעה של הליכה הם הגיעו אל סנטרל פארק.
אלכס התיישבה באנחה על הספסל ושתתה מבקבוק המים שקנו בדרך בעזרת המטבעות המועטים שהיו בכיסו של קונר.

היא נאנחה ונשמה נשימה עמוקה.

הכל יהיה בסדר
הם יעברו את זה
הם עברו דברים גרועים יותר, הם ייסתדרו.

נכון?

נכון...?

נכון?

היא לא ידעה את התשובה.

"רון תסתום!" אלכס שמעה קול
היא הרימה את מבטה וראתה חבורה של בני נוער שהיו לבושים בצורה מוזרה מאוד.
לשלושה מהם היו גלימות שחורות עם צווארונים אדומים ושתיים לבשו חולצות כתומות זוהרות עם סמל בשפה מוזרה שאלכס לא הכירה.
"קונר תראה" היא הצביעה על חבורת הנערים המוזרים.
"מה?" קונר הרים את מבטו, הוא מייד קלט.
"הם" נראים מבולבלים את חושבת שכדאי שנלך לדבר איתם?" הוא הציע
"נראה לי שכן" אלכס קמה והחלה להתקדם לכיוונם, קונר בא אחריי.
"היי אתם צריכים עזרה?" אלכס שאלה בנימוס שחשבה שלא ייגרום להם לחשוד בה וליילחץ.
"האמת שכן, נשמח לעזרה" אמר הנער עם הגלימה השחורה והשיער הג'ינג'י.
תוך כדי שאלכס עמדה שם היא גם סקרה את החבורה מקרוב.
הנער  עם החולצה הכתומה היה בעל עיניים ירוקות ושיער שחור מבולגן הוא היה קצת דומה לילד עם הגלימה השחורה והצלקת המוזרה על המצח... רק שחולצה כתומה הוא כמו האח החתיך שלו.
הנערה עם החולצה הכתומה היתה בעלת עיניים אפורות וחודרות ושחער בלונדיני אסוף בקוקו גבוה .
הנערה השנייה שגם לבשה גלימה הייתה בעלת שיער חום ונפוח במיוחד, והנער שהיא בדיוק דיברה איתו היה ג'ינג'י אש.
"אשמח לדעת את שמותכם" היא אמרה
הראשונה שענתה הייתה הנערה עם השיער הנפוח.
"אני הרמיוני זה הארי- היא הצביעה על הנער עם הצלקת- זה רון- היא פנתה אל הג'ינג'י- ואילו פרסי ואנבת' שאותם פגשנו לפני כחצי שעה" היא הסתובבה אל הנער והנערה עם החולצות הכתומות
"ומי אתם אם אפשר לשאול?" הביטה  אנבת' באלכס וקונר במבט בוחן
"אני קונר וזו אחותי אלכס"
היתה לאלכס תחושה מוזרה שהיא יכולה לבטוח בזרים המוזרים האלו, והיא בדרך כלל בטחה בתחושות שלה.
"אנחנו הגענו לפה לפני כשעה וחצי בערך" היא הוסיפה
"וכשאני אומרת לפה הכוונה היא לניו יורק" היא אמרה
פרסי, אנבת', הארי, רון והרמיוני הביטו אחד על השני במבטים מוזרים
"לאנבת' ולהרמיוני הייתה תאוריה...." אמר פרסי
"שכולנו חלק מעולמות אחרים..." המשיך אותו רון
"ואז הם ראו מישהו יוצא מחנות ספרים עם ספר בשם...." הוסיף הארי
"הארי פוטר!" אמרו הרמיוני ואנבת' יחדיו
"אז התאוריה שהעלתן- הסתכלתי עליהם במבט בוחן- היא שבעצם יצאנו מתוך ספרים ועכשיו אנחנו ביקום שבו קוראים את הספרים שלנו?!"
אמרה אלכס.
אנבת' הנהנה
"את חכמה..." היא אמרה בהערכה. אלכס הסמיקה מעט והוסיפה " אם זו הבעיה אז אין מה לדאוג אני יכולה לתקן את זה ברגע! אני ואחרי כל הזמן נכנסים לספרים."
כולם הביטו באלכס בהפתעה "אז למה את מחכה?" שאל הארי.
אלכס שלפה את השרביט שלה ונופפה בו...

וכלום

אלכס נופפה שוב ושוב אך דבר לא קרה
"אני לא מבינה מה קורה..!" היא מלמלה בלחץ
"זה אמור לעבוד בקלות..."
יד הונחה על כתפה של אלכס הובילה אותה לספסל "אלכס תירגעי" אמר קונר
"הכול ייסתדר" הוא הוסיף. אלכס נאנחה, איך הכל ייסתדר?
בינתיים כל השאר התיישבו מסביבנו
"חשבנו שכדאי שכל אחד יספר את הסיפור שלו כדי שנכיר" הארי אמר
"רעיון טוב" קונר הוסיף ואז לחש לאלכס "הנה את רואה, כבר מצאנו חברים שיעזרו לנו... אנחנו נצא מזה. עכשיו בואי תהיי קשה הכל יהיה בסדר."
אלכס נאנחה והתיישבה במעגל שהחבורה פתחה
ואמרה "טוב אז מי מתחיל לספר?"
ראשון סיפר פרסי על כל חוויותיו עם הטיטאנים

לאחר מכן הארי סיפר על כל הדברים שקרו עם וולדמורט 

לאחר מכן הגיע תור אלכס
היא ספרה על כל מה שהיא וקונר עברו ואיך הם גילו שיש להם כוחות קסם ועל איך שהיא הפכה לפיה הסנדקית.

הדבר שהיה משותף לכולם הוא שאף אחד  לא הביס את מי שהוא נלחם מולו.

ולדעת אלכס זה לא היה סימן טוב.

"תגידו- שאל לפתע פרסי- חשבתם על זה שאם אנחנו הגענו לעולם הזה אז יכול להיות שעוד דמויות הגיעו....?"

כולם הביטו בו בהפתעה, אף אחד לא חשב על האפשרות הזו
"ואם כל הדמויות הגיעו אז..... זה אומר שגם הנבלים הגיעו?!" שאל קונר

אלכס התחלחלה מהמחשבה על כך.

"אני מאוד מקווה של- החלה הרמיוני לומר ולפתע נקטעה על ידי שני נערים ונערה

שלושתם נראו כמו כוכבי קולנוע.

"תסלחו לנו-אמרה הבלונדינית- אבל אחד מכם מאוד מוכר לי- היא הצביעה על הארי (סופי קראה הארי פוטר זוכרים? אומרים את זה באחד הספרים של שהה) שאתה ממש דומה להארי פוטר... אבל
זה לא הגיוני שאתה כאן, כנראה אתה רק מישהו שממש דומה לו. למרות .... שיש לך את אותה הצלקת על המצח בדיוק כמוהו..."
"איך את יודעת שאני הארי פוטר?!" הארי שאל בהפתעה
"אתה באמת הארי פוטר?!" סופי פערה את פיה בהפתעה.
את..אתה... יצאת מהספר שלך? פיץ קיף אני חושבת שזה מה שקרה לנו" היא פנתה אל שני הנערים שעמדו לצידה
"ומאילו ספרים אתם?" היא שאלה
כל אחד מאיתנו הסביר לה מאיפה הוא בא,
חוץ מהארי כמובן אותו סופי כבר הכירה.
"מאיפה שאני באתי ספרי הארי פוטר קיימים והם להיט ענק" היא הסבירה "העולם שגרתי בו עד גיל שתים עשרה הוא אותו עולם כמו העולם שאנחנו נמצאים בו עכשיו, אבל בעולם שממנו באתי קיימות גם הערים האבודות.  אצלנו העולם שבו אנחנו נמצאים עכשיו נקרא הערים האסורות ואני חייתי שם עד גיל שתיים עשרה. רוב האנשים מהעולם שלנו בכלל לא מבקרים בערים האסורות אבל אני שונה."
היא סיימה את דבריה.
"טוב אז אני חושבת שהגיע הזמן שתסבירי לנו מי את" אמרה אנבת' בחוסר סבלנות

הנערה הנהנה ואמרה בחיוך

"נעים מאוד אני סופי פוסטר ואני אלפית."

כשהכל מתאחד.(הפ פג שהה וארץ האגדות) (נטוש עד שאני הגמור את פאנפיק שהה)Where stories live. Discover now