Bound to love

כעס

*ג'סטין*
"זה נראה לך הגיוני?!!" אמילי צעקה עליי ישר שנכנסתי לכיתה בהפסקה לא הבנתי מה קרה היא ישר צעקה עליי. "מה יש לך, מה קרה?" לא הבנתי מה היא רוצה, "מה יש לי?!! מה יש לך מה נראה לך שאתה מדרג את הבנות??!!!" איך שהיא אמרה את זה נזכרתי בכל מה שהיה בתחילת שנה. דיברתי עם סברינה ודיברנו על הבנות מהכיתה, ובצחוק שלחתי לה דירוגים של הבנות אבל זה השתנה מאז אני כבר לא חושב אותו דבר על רוב הבנות. "מה מה על מה את מדברת?" אני מפחד שהן יפגעו, זה היה ממש מזמן ולא חשבתי שזה יגיע אליהן. "אל תנסה להכחיש בכלל, ראינו את ההודעה" אמילי אומרת לי בכעס עוד יותר ממקודם. אנה והיילי בדיוק נכנסו לכיתה ואמילי הלכה אליהן, אני מקווה שהן ירגעו אני אוכל להסביר להן שזה לא היה בשביל לפגוע...
הלכתי לשבת במקום שלי ופתאום כל הבנות באו אליי והתחילו לצעוק עליי, שמעתי בין כל הצעקות את אנה מנסה להרגיע את האווריה אבל היא גם נראתה כועסת, אני מקווה שהיא תצליח להרגיע אותן. אמילי לא מפסיקה לצעוק אז אני אומר לה "אמילי תקשיבי שניה זה לא היה בכוונה, זה היה בצחוק לא הייתה לי שום כוונה לפגוע באף אחת ממכן" "אז מצטערת לבשר לך שפגעת בכולנו" היא אומרת לי בתגובה ואני מבין אותה, "אני מצטער זה באמת לא מה שרציתי שיקרה זה היה הכי בצחוק בעולם" אני מנסה להסביר להן "צחוק או לא לא הייתה צריך לעשות את זה!" אמילי ממשיכה להגיד לי בכעס, ואני מסתכל עם סברינה במבט כועס שהיא הראתה להן את ההודעה, סמכתי עליה בגלל זה דיברתי איתה אבל כנראה שלא הייתי צריך לסמוך עליה.
"אני יודע אני מצטער באמת" אני אומר וקם, אני הולך לשירותים אני חייב להתאוור כי הכל פה מעצבן אותי. אני יודע שפגעתי בכולן וגם במלאני וזה לא הגיע להן.

אני לא יכול להמשיך פה את היום עם כל הכעסים והעצבים שלהן אז אני מחליט ללכת הביתה.
אני מגיע הביתה וכל היום חושב רק על זה. אמילי הכי כעסה מכל הבנות ואני מחליט לשלוח לה הודעה
אמילי זה ג'סטין
אני מאוד מאוד מצטער על כל הדירוג המטופש הזה המחשבות שלי השתנו מאז....
אני מבקש סליחה אם זה פגע במישהי אני מאוד מצטער בבקשה אל תספרו לכל השכבה ולכולם בואו נסגור את זה בבקשה מה שהיה היה אני מאוד מצטער אני לא יודע מה עוד להגיד כדי שתביני שאני מצטער אני מבקש שתעבירי את ההודעה לכולן ובבקשה בואו נסגור את זה מצטער ממש ממש מצטער אני מבקש שנעבור האלה ולא נתעסק בשטות כזאת טיפשית שאנחנו עשינו אני מבקש שתיסלחו לנו.

יום למחרת אני מגיע לכיתה ומבקש מהן שוב סליחה בתקווה שהן יסלחו לי, כן אני יודע די חפרתי להן עם סליחה אבל אני מרגיש שאני די חייב להן את הסליחה הזאת. אני ממש כועס על סברינה על זה שהיא הראתה להן את ההודעות. אני בכיתה יושב במקום שלי ופתאום אני שומע קול קורא לי "ג'סטין ג'סטין" אני בטוח שזה ג'ק ואני אומר לו "ג'ק לא עכשיו עזוב אותי" אני אומר לו בחוסר סבלנות "סליחה לא התכוונתי" אני שומע קול של בת ואז אני ישר קופץ וקורא לה "לא לא מלאני בואי הכל טוב" היא מסתובבת ומתקדמת לכיווני היא אומרת לי "רציתי להגיד לך..." אני מקווה שהיא מתכוונת להגיד לי את מה שאני רוצה אבל במקום זה השיחה הזאת רק מדרדרת למקום שלא רציתי.