פרסי ג'קסון נכד וולדמורט

פרק עשירי

נק' מבט פרסי
עבר שבוע מאז שצ"ד הגיעו אל הבקתה והתחילו להתאמן איתנו בשביל המלחמה נגד וולדמורט, ואני הספקתי כבר להגיע למסקנה- יש הרבה מעצבנים בצ"ד. זאת אומרת, לונה ונוויל נחמדים וכך גם ג'יני והאחים וויזלי. זכריה ועוד כמה מהחברה ממש מניאקים, הם אלה שמעצבנים אותי, הם כל הזמן מתנשאים ומלגלגים על כולם. בנוסף לא כל כך הבנתי מה הקטע של צ'ו ושל הארי, בכל פעם שאנחנו מתאמנים הם מחליפים מבטים או שהארי מסתובב בין כולם ומנסה יתר על המידה להתעלם מהעובדה שהיא שם ולהישאר אדיש, וכשהוא כן פונה אלייה, היא מסמיקה או צווחת ויורה איזה לחש קסם שגוי או עושה איזה טעות ואז מצחקקת במבוכה כשהארי עוזר לה או מתקן את התנוחה שלה או משהו כזה, בזמן שלהארי יש מבט ספק חולם בהקיץ ספק לא מאמין, כאילו הוא שואל את עצמו אם הוא ער. כשסיפרתי לאנבת' על ההתנהגות המוזרה של שניהם היא גיחכה ואמרה "פרסי, לא תיארתי לעצמי שאתה כל כך עיוור. איך אתה לא רואה שלהארי יש קראש על צ'ו?" בהתחלה המסקנה שלה הפתיעה אותי אבל חשבתי על זה והבנתי שזה הגיוני, ניסיתי לא לחשוב על זה.
בכל מקרה, סיימתי את האימון היומי שלנו עם צ"ד, הפכתי את החרב לעט והחזרתי את השרביט לכיס שלי. הייתי בדרך לחדר שבו ישנתי כשהרצפה תחתי נרעדה והגג הזדעזע במקומו, חתיכות טיח נפלו מהקיר וצעקות נשמעו מחדרי הבית כשעוד אנשים החלו לקלוט שהבית רועד. רצתי למטבח בעודי חולף על פני אנשים שצעקו אחד אל השני ושאלו אותי שאלות בבהלה בעודי עובר. ומצאתי את כל החצויים עומדים במטבח ומתייעצים במהירות מה לעשות, אנבת הביטה במקומות בקירות ובגג שלי נראו אקראיים לגמרי אבל כנראה היא מנסה להבין בעזרתם אם הבית עומד להתמוטט, אנבת' "הבקתה לא תתמוטט בקרוב אבל היא לא תשרוד לנצח, חייבים לצאת החוצה ולגלות מה גורם לה להזדעזע ככה!" רצתי החוצה כשניקו וויל ואנבת' מאחורי והופתתי לראות מה הטריד את שלוותנו, מסתבר שזה היה המינטאור שהגיע לביקור הוא לא עוזב אותי אה?  "הי, בשר טחון!" צעקתי למינטאור שהטיח את קרניו שוב ושוב בחזית הבית "אני לא זוכר שהזמנתי אותך להשתתף במסיבה! המינטאור סובב את ראשו לכיוון שלי ושאג בזעם לכיווני, כנראה הוא רגיש בנוגע ללא לקבל הזמנה למסיבות, בטח טראומת ילדות. שלפתי את אקלוסמוס וכרתתי למינטאור קרן בעודו פונה בחדות כדי שהקרן השנייה לא תיפגע בי, העפתי את הקרן לניקו שדפק בי מבט רצחני ופשוט העלה ארבעה שלדים שהשיכו למינטאור את הדעת והוא התחיל לרדוף אחריהם, ניצלתי את הסחת הדעת כדי לקפוץ במומחיות על גבו של בשר טחון. ולהרים את אנקלוסמוס בכוונה לנעוץ אותה ישירות בגופו. אך המינטאור שהבין מה אני עושה ביצע פנייה חדה בהפתעה ונפלתי מגבו ונחתתי על רגלי בכוננות, ניקו העלה עוד שלדים יצרו סביבו מעגל וסימן לי לפעול עכשיו כי הוא לא יצליח להחזיק כל כך הרבה זמן עם המבט שוויל תוקע בוא, רצתי אל המינוטאור וכרתתי את ראשו במכה חלקה, אבק מפלצות צהוב התפזר על הקרקע, השלדים נעלמו, בעטתי באבק הצהוב ופיזרתי אותו.
בדיוק בזמן ליראות את כל צ"ד עומד בפה פעור ונועץ בנו מבטים. הממ.. אולי היה כדאי להזכיר בהסבר על חצויים שמפלצות ענקיות תוקפות אותנו מידי פעם אופס?