הסוכריה של השטן

פרק 6

מלאני-

לפני כשעתיים מתי שאני וזאק חזרנו,התכוונתי ישר ללכת לחדר שלי ולדלג על המבט הכועס של סטיב,אבל לצערי הוא תפס אותי וגרם לי לשבת בסלון.ועד עכשיו אנחנו כאן והוא עדיין מרצה לי על למה אסור להרוס רכוש של תיכון,ושהעתיד שלי תלוי בשנה הזאת.
"את מבינה שלהיות מושעת לשבוע לא מוסיף לתיק האישי שלך כן?" סטיב התהלך מצד לצד וחיכה לתשובה שלי.
"את האמת שזה מוסיף אבל זה שלילי" התחכמתי וסטיב נעצר והביט בי,"אז את מודעת לזה שזה שלילי ואת עדיין ממשיכה?" אם הוא רק היה יודע מה באמת קרה שם…
אז איך הגענו עד לכאן? אוסטין בעט בי ונפלתי,תקפתי אותו בגלל שהוא זרק עליי את המגש אוכל שלו,ואז נשלחתי לחדר המנהלת והושעיתי לשבוע.
ועכשיו גם אחים שלי כועסים עליי,טוב לא אחים,רק סטיב,בראד נראה משועשע.
"אני לא התכוונתי,הדלת לא זזה וניסיתי לפתוח אותה,בטעות היא פגעה בשולחנות והפכה אותם" זה התירוץ הכי טוב שמצאתי כשבאתי לכאן.
"אז את אומרת שאת *בטעות* הפכת את כל השולחנות של הכיתה שלך?" סטיב נראה כאילו הוא הולך לחנוק אותי,וזה די מצחיק.
בדיוק באותו הרגע בראד וזאק נכנסו לסלון ובראד פרץ בצחוק,"אתה עדיין חופר לה? לא רק שאני הרסתי רכוש של התיכון אני גם הרסתי איברים של תלמידים" בראד צחק חזק יותר וראיתי את סטיב מתעצבן יותר.
החלטתי לשנות נושא לפני שסטיב יהרוג אותנו,"קרול באה אליי מחר,היא תעזור לי להשלים את מה שאפספס כשאני מושעת" אמרתי ובראד ישר השתתק,גם סטיב וזאק שמו לב והביטו בו.
"רעיון טוב מל" אמר סטיב וחזר להביט בי,הוא נראה מרוצה סוף סוף.
"למה היא צריכה לבוא לכאן היא לא יכולה לשלוח לך את החומר?" שאל בראד ונראה עצבני,מה הבעיה שלו עם קרול?.
"אי אפשר אני אצטרך אותה כדי שתסביר לי פנים מול פנים רק ככה אני אבין" קמתי מהסלון והייתי בדרך לחדר שלי,אבל אצטרך לעבור דרך בראד וזאק.
כשעברתי לידם הגעתי עד החזה של זאק וחשבתי לעצמי משהו אחד.
אם מכה בביצים יוכל להפיל אותו.
אז זה מה שעשיתי,בעטתי בו ישר במפשעה,הוא התקפל לרגע אבל במהרה הוא חזר לעצמו והביט בי בכעס.
"מה לעזאזל מל?!" הוא צעק והקול שלו העביר בי צמרמורת,יכול להיות שזה לא היה רעיון טוב,הרי יש פתגם לא? *הסקרנות הרגה את החתול*.
החלטתי להשתעשע קצת,"אני מצטערת זה היה בטעות,הכל טוב?" חייכתי למראה הפנים הכועסות שלו.
"בשביל מה זה היה טוב מל? את יודעת שהוא צריך להביא ילדים מתישהו כן?" צחק בראד וסטיב הניד את הראש והלך.
"מל מה זה מאחורייך?" שאל זאק והצביע על משהו מאחוריי,הסתובבתי כדי לבדוק ואז נדחפתי קדימה,ישר לספה.
"בדיוק זאת את" צחק זאק,ואני לא.
הסתובבתי ישר וקמתי מהספה,זאק מטר 93,מחוטב ושרירי זרוע ענקיים,ואני? מטר 65 שבקושי מצליחה להרים שקית עם 4 קרטוני חלב!
אבל אני מבטיחה ש4 קרטוני חלב זה כבד.
השתמשתי בקצה של הספה כדי להשתמש בזה כדחיפה,התכוונתי לתת לזאק אגרוף בלסת,אבל רותקתי,ולא על ידי זאק,על ידי בראד.
הוא תפס את 2 הידיים שלי מאחור וצחק "תירגעי נינג'ה,שלא תפגעי במישהו" בראד אמר בציניות והמשיך לצחוק,ראיתי את זאק מגחך.
"את התכוונת לפגוע בי קטנטונת?" אמר זאק ורכן אליי,כך שהראש שלו היה בגובה שלי בזמן שבראד תופס לי את הידיים.
לא היה לי מה לעשות והוא התגרה בי.
אז עשיתי כל מה שבן אדם היה עושה במצבי, כשיש מישהו חתיך עם חיוך מרושע שמתגרה בך.
נגחתי בו,ישר באף.
"פאק!" הוא גנח בכאב והראש שלו עף אחורה,הרגשתי שהזרועות של בראד שמחזיקות אותי מרפות ממני קצת וישר הסתובבתי,נתתי לו בעיטה בביצים,וברחתי לחדר.
זה ילמד את שניהם לא לזלזל בי.
                       
                                    ~