If You Want You Can - Taekook *גמור*

מה עובר על ג'ימין?

נ.מ טאהיונג:
"טאהיונג", ג'ונגקוק אמר והרגשתי את הפנים שלי מאדימות, נשארתי למשך כמה שניות, מסתכל על הפרצופים שנשלחים אליי מכל החבורה, "א-אני צריך שניה ל-לשירותים", אמרתי ולפני שהספקתי לשמוע את התגובה שלהם כבר לא הייתי שם.
איך שהדלת של השירותים נסגרה הפעלתי את הברז, שטפתי את הפנים שוב, ושוב, ושוב, ו... הבנתם, אבל שום דבר לא עזר לאדימות מהפנים לרדת, מכיוון שהקול של ג'ונגקוק אומר את השם שלי בסיטואציה לא כל-כך נעימה, רץ בראש שלי שוב ושוב ולא יוצא, וזאת הסיבה למה האדימות בפנים שלי לא יורדת, אלא רק מתגברת.

נ.מ ג'ונגקוק:
הבכתי אותו יותר מידי?, הייתי צריך לזכור את זה לפני, הוא ניהיה מובך מהר יחסית, "אל תבהל ג'ונגקוק, הוא טיפה מובך, הוא יחזור עוד כמה דקות", יונגי אמר כרגיל, כאילו הוא קורא את המחשבות של הסובבים אותו, ג'ין סובב את הבקבוק וזה נעצר על יונגי וג'ימין, "אמת או חובה", יונגי שאל את ג'ימין, "אמת", ג'ימין אמר, הוא היה נראה מותש ממשהו, וזה הטריד אותי, וגם את כולם, אמנם הם לא כל-כך הכירו אותו, אבל הם היו פה לפחות פעמיים והם הספיקו להבין שג'ימין הוא לא טיפוס שקט, "למה אתה כל-כך שקט?", יונגי שאל וניהיה שקט, אני לפעמים כל-כך מודה ליונגי על הכנות והאופטימיות שלו, "סתם, בעיה משפחתית, כרגיל", ג'ימין אמר ובא לסובב את הבקבוק, אך יונגי עצר אותו, "אתה לא ממשיך עד שאתה לא מספר מה קרה", יונגי אמר ולקח את הבקבוק, "אני לא חייב לספר מה קרה, שאלתם למה אני שקט", הוא אמר וניסה לקחת את הבקבוק בחזרה, ויונגי שהיה מהיר ממנו שם אותו מאחורי גבו, "אנחנו בכל זאת רוצים לדעת", יונגי המשיך נחוש בדעתו לדעת מה עובר על ג'ימין, "אני לא מבין, אני חייב לכם משהו?, פגשתי אותכם בפעם הראשונה בחיי לפני שלוש שבועות, ראיתי אותכם בסך הכל פעמיים, ועכשיו אני צריך להגיד לכם את כל הבעיות שלי?, אתם לא רוצים להמשיך לשחק לא צריך!", הוא סיים והלך לכיוון החדר שלו, וכל מה שנשאר לנו לעשות זה לשמוע את הדלת נטרקת בעצבים, "הגזמתי קצת אה?", יונגי אמר והניד בראשו, "הגזמת הרבה", ג'ין אמר לו וקם למטבח, "תסתום", יונגי השיב לו וקם לספה, "אחרי שאתה תסתום", ג'ין החזיר לו, "א-",
"תסתמו שתיכם!", נאמג'ון קטע את יונגי וקם אחריו לספה, רק אני נשארתי לשבת חושב על למה טאהיונג עדיין לא חזר, ומה עובר על ג'ימין.

נ.מ טאהיונג:
אחרי שהתאווררתי קצת החלטתי לרדת ללמטה, ירדתי לסלון וראיתי את יונגי ונאמג'ון על הספה, ואת ג'ין עושה משהו במטבח, וג'ונגקוק עדיין על הרצפה, וג'ימין, איפה ג'ימין?, באמת עובר עליו משהו ואני מתחיל לדאוג לו, זה לא כמו פעם שהוא היה נשבר אחרי שעה ומספר לי הכל, הוא כבר יום שלם ככה וזה לא אופייני לו בעליל, "איפה ג'ימין?", שאלתי את כולם, "בחדר שלו", יונגי ענה, "מאיזה סיבה?", שאלתי אותו, "שאלתי אותו באמת או חובה מה עובר עליו והוא התעצבן", יונגי ענה באדישות הרגילה שלו, "תגיד לי אתה שפוי!?", שאלתי את יונגי בעצבים, "מי שואל בן אדם מה עובר עליו בכזאת רנדומליות??", המשכתי בעצבים, "טאהיונג תרגע", שמעתי את ג'ונגקוק אומר מהצד וראיתי אותו קם לכיווני, "תעזוב", אמרתי לו והלכתי לחדר של ג'ימין, לא מסתכל עליו אפילו.