פרק 3-אורחת?

210 24 0
                                    

אני ניכנס לחדר שלי בסערה וטורק את הדלת מאחוריי. אני תופס את ראשי עם שתי הידיים בזמן שאני מתהלך מצד לצד.
"אני שונא אותה! אני שונא אותם! אני שונא אותי!" אני מתאמץ לדבר בגלל הנשימה הכבדה שלי. אני מנסה להרגיע את עצמי אבל אני לא יכול. אני לא יכול להירגע.
"אני. אמור. להיות. מת!" אני צועק לחלל הריק של החדר,לוקח נשימה עמוקה עם כל מילה. יש מנורת לילה על השידה שלצד המיטה שלי,ואני לוקח אותה וזורק אותה על הקיר והיא מתנפצת למיליון חתיכות. לאחר מכן אני מתחיל לבעוט בשידה ושניה לפני שהיא נישברת אשטון נכנס לחדר. הוא מסתכל על הבלאגן שעשיתי ואז הוא מסתכל עליי,מופתע.
"מה לעזאזל קורה פה?!" הוא צועק בשניה שהוא סוגר את הדלת מאחוריו. אני לא עונה ורק מסתכל לרצפה,נושם בכבדות ומנסה הכי טוב שאפשר לא להתמוטט לגמרי. הידיים שלי מכווצות לאגרופים ואני יכול להרגיש את הדם בידיים שלי עוצר.
"אתה הולך להגיד משהו או שאני הולך לעמוד כאן כל היום?!" הוא לא צועק הפעם אבל מדבר בקול רם. כל הגוף שלי רועד. 'הוא אחד מהם מייקל אל תסמוך עליו!' קול מדבר בראשי. "לא הוא חבר" אני לוחש כדי שאשטון לא ישמע אותי. 'לא הוא לא. הוא בדיוק כמו האחרים' הקול מדבר שוב. אני מכסה את האוזניים.
"לא! לא! לא!" אני לוחש טיפה יותר מידי חזק הפעם.
"מייקל" אשטון מתקרב אליי ואני יכול לראות את ידו מושטת לכיווני מזווית העין ואני זז מהר ומתרחק ממנו.
"ל-לך מפה" אני אומר,הקול שלי רועד.
"לא,מייקל אני כאן בשביל לעזור לך" הוא מנסה להתקרב אליי שוב ואני מתרחק ואז נופל על הרצפה. אני מצמיד את הברכיים לחזה שלי בזמן שאני מנסה לנשום.
"שש.. מייקי זה בסדר" אשטון מתיישב למולי על הרצפה. הוא מחבק אותי ואני נותן לו.
"זה לא בסדר אשטון! זה אף פעם לא היה וזה אף פעם לא יהיה!" אני צועק בזמן שאני מרים את ראשי. הוא משחרר את החיבוק ומסתכל לי בעיניים.
"תיקח את עצמך בידיים קליפורד זאת האפשרות היחידה שלך" הוא אומר ואז קם ועוזב את החדר. משאיר אותי לגמרי שבור ומבולבל.
מה זה אמור להביע? איך אני יכול לקחת את עצמי בידיים? אני בלאגן! אני פשוט אסון,אני אבוד.
**********
לאחר 3 שעות שבהם שכבתי במיטה וחשבתי אני שומע את הדלת נפתחת ואשטון נכנס לחדר.
"יש לך אורחת מייק" הוא אומר.
"על מה לעזאזל אתה מדבר אש? מי כבר יכול לבק-" אני מפסיק לדבר בשניה שמי שהכי לא ציפיתי לראות נכנסת לחדר.
"אמא?" אני אומר מופתע.
"מייקל. עבר כל כך הרבה זמן" היא מסתכלת עליי בעיניים עצובות.

pull me out of hellHikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin