פרק 12

50 4 3
                                    

נקודת מבט של ג'וני-
"עופו מכאן תפסיקו בבקשה, איייי. למה אנייי"
היא החלה להגיד , נסתה לצאת מהמכשירים המחוברים לגופה .
ראשה התנוענע מצד לצד, וידיה היו על אוזניה.
"תצילו אותה, עכשיו!, כוסעמק"  קמרון אמר
האמבולנס הכל להיות בתנועה, אבא של קמרון ברח, לא ידוע לאן. והמשטרה לא הצליחה לתפוס אותו.
אנחנו מביטים בלילה שכרגע מתנגדת לעצמה ולא מצליחה למצוא איזון בין הדמיון למציאות.
כמו שאומרים 'הדמיון הוא הנשק הכי חזק במלחמה נגד המציאות'
"נווו כבר"
חוסר הסבלנות של קמרון ושל כולנו עמד להיגמר.
לילה נרגעה מעט כשהרופא הזריק לה חומר להרגעת הלחץ .
"אני במציאות או בדימיון?" שאלה
ניגשתי לכיוון אוזנה ולחשתי לה "את במציאות, הצלחת"
"אבל מה עם לא?"
"את כן, תאמיני לי הפעם"
"זה מה שאמרתם גם אז"
"רק הפעם"
"אוקי"
עבר כמה דקות
"אני לא מפחדת ממכם אבל אני חוששת מהמעשים שלכם" אמרה
"כרגע אין למה, יותר מאוחר"
"יותר מאוחר, זה מה שעלול לקרות" והצביע אל גופה ועל סביבתה.
חששתי שיקרה לה משהו למרות שלא רציתי להודות בכך.
"את סולחת לנו?" אנחנו שואלים אותה
"לא."
"למה"
"כי מה שאתם צריכים לעשות כדי שאסלח לכם, זאת הבטחה שאתם לא יכולה לקיים כרגע"
"ובעתיד?"
"אולי"
שתיקה רועמת הייתה , לפני שהספקנו לשים לב הגענו לבית החולים.
מיהרו להכניס אותה לשם.
לקחו אותה למיון , לא יכלנו להכנס, היה עלינו להמתין בחוץ .
ההמתנה הייתה ארוכה, עברו שעות על גבי שעות אבל הכל הרגיש איטי ומסורבל.
היינו חסרי סבלנות בכל מה שקשור אליה.
נשארנו בבית חולים כל הלילה אף אחד מאיתנו לא נרדם בחשש שיקרה לה משהו ויקראו לנו או משהו דומה לזה, כשהרופא יצא לשוחח איתנו כמה שעות קודם לכן הוא אמר שמצבה קשה ולא בטוח שהיא תצליח לצאת מזה, אנחנו כן מאמינים שהיא תצא מזה או לפחות רובנו מאמינים.
היא כרגע מחוברת למכשירים ורדומה.
"אני הולך לקנות שתייה, אתם רוצים משהו?" צ'אק שאל אותנו
"אני אשמח לשוקו חם"
אמר דילן
"אני אקח גם שוקו חם"
אמר קמרון
"תביא לכולנו שוקו חם"
אמרתי
הוא יצא לדרכו להביא לנו שתייה, עבר המון
זמן מאז שהוא הלך, כולנו הלכנו לבדוק איפה הוא, כשאנחנו מתקדמים אנחנו קולטים אותו משוחח עם השטן בכבודה ובעצמה
"מה את עושה פה?"
"אסור לי לבקר חברה?" שאלה
"אל תשחקי אותה, קאמיל" אמר קמרון
"שכחתם את ההסכם שלנו?"
"לא שכחנו, תאמיני לי אבל כרגע זה לא הזמן אמרנו לך שנקיים את ההסכם. וזה לא שיש לנו ברירה אחרת קאמיל." אמר קמרון
"טוב, אבל אני עדיין נשארת שיהיה לכם ברור ואתם יודעים מה יקרה אם לא תקיימו את ההסכם "
"יודעים, יודעים" אמר דילן
בת זונה למי יש כוח בשבילה אחרי כל היום הזה
"אין לך משהו יותר טוב לעשות" שאלתי
"כרגע לא" ענתה
הלכנו לכיוון החדר שלילה הייתה בו , הייתה דממה .
השעה הייתה מאוחרת אבל כולנו נשארנו כולל 'השטן'.

משיכה באפלה Donde viven las historias. Descúbrelo ahora