משיכה באפלה

פרק 11

נקודת מבט של לילה-
לא יכולתי להתנגד לזרם המים, הייתי חלשה או לפחות הרגשתי ככה ללא יכולת תנועה וקול .
טבעתי , לאחר כמה שניות איבדתי גם את ההכרה .
.
.
.
.
.
.

ראיתי חור שחור, הגוף שלי קירב אותי אל החור צעד אחר צעד בלי אפשרות להתנגד.
הגעתי אליו, הוא שאב אותי לתוכו ראיתי במעגלים ובסיבובים שחור לבן, לבן שחור , הסתובבתי יחד איתם "האוץ" .
הגעתי לחדר חשוך שבהמשך היה מסדרון דלתות, כל דלת הייתה עם ציור אחר, אחת הייתה עם ציור של בניינים, השנייה של בית ספר, השלישית חנות ממתקים עוד לפני שהגעתי לדלת החמישית הבנתי שהמקומות הללו מוכרים לי .
הדלת הראשונה שפתחתי הייתה עליה ציור של מסעדה .
מאחורי פינת הבר עמדה מלצרית שיערה היה דומה מאוד לשלי, הדמיון בין הגוף שלה לשלי היה ענקי , הבחורים שאני מכירה, ישבו שם בשולחן של הבר איפה שעמדה המלצרית.
פניה של המלצרית היו מטושטשות כמו הפילטר שמטשטשים איתו, כשצפיתי בבחורים ובאותה המלצרית הכל היה כמו בפנטומימה לא היו דיבורים, קולות, אפילו מוסיקה לא הייתה.
לא הצלחתי לקרוא גם את השפתיים שלהם, הכל היה כל כך מטושטש ולא ברור.
לא הבנתי מה אני רואה, לאחר כמה דקות הושמע קול "תתרכזי" הקול היה נשי, היא או הוא או אפילו הם אומרים לי תתרכזי כמה פעמים לאחר מכן "אני מנסה" אמרתי "את לא" היא עונה.
לאחר כמה שניות אני כבר לא רואה את הבחורים מטושטש, אני מבינה מה הם אומרים "תירגעי אחות קטנה, אני יודע מה אבא עשה לך, אני פה כדי לעזור לך" אמר הם המשיכו לדבר אחד עם השני, לא הבנתי מה הם אמרו כל כך, "ראיתם איך היא משקשקת?" אחרי המשפט הזה היא החליטה שהיא רוצה לבעוט לו בביצים . מה שהכי לא מובן לי , זה למה היא דומה לי , למה היא מרביצה להם במקום לדבר איתם עוד לפני שהספקתי לסדר את מחשבותיי, השביל שעמדתי עליו, התגלגל והוציא אותי מאותו החדר שפתחתי.
"תפתחי עוד דלת" הקול הנשי אמר
"אבל אני לא רוצה, אני רוצה לחזור הביתה" אמרתי
"כדי לחזור הביתה את צריכה להבין כמה דברים" אמרה
"ומה אם אני לא רוצה" אמרתי
"את חייבת גם אם את לא רוצה
וגם אם את רוצה"
הדלת הבאה נפתחה עבורי, הדלת הייתה עם ציור של בית ספר, נכנסתי לתוך החדר באותו הדרך שגורשתי מהחדר הראשון, ראיתי שוב את אותה הילדה, עם גוף דומה לשלי. שוב ראיתי הכל עמום ובמעורפל ניסיתי להתרכז בדומה לדבריה של האישה ששמעתי מלפני מספר רגעים, זה הצליח.
הילדה עמדה ליד הלוקרים סידרה את דבריה, פניה אומנם היו מטושטשות אבל היה אפשר לראות מה היא עושה בסביבתה.
אם אני לא טועה צ'אק היה שם הוא הלך לכיוון הילדה, לפי שפתיו נאמר "את יפה כמו תמיד, אני מכור אלייך לכול כולך" , נישק אותה כטעמי שפתיה כסם ממכר שאי אפשר להשתחרר ממנו.
ראיתי בחורה בלונדינית בוהה לעברם עיניה ננעצו בהם כמו מכשפה שמתכננת משהו רע, היא הלכה לכיוונם ולפי תזוזות שפתיה
"שתדעי הוא נהנה מאוד איתי ליל אמש, כשהוא היה אמור לצאת איתך לסרט. הוא גנח ונהם ברמה כזאת שלא הצלחתי להשתיק אותו."
הילדה לא ענתה אבל גם לא שיכולתי לקרוא את שפתיה היא עדיין הייתה נראת לי מטושטשת
"אל תקשיבי לה בייב" אמר צ'אק
"לאיזה מאיתנו אתה מתכוון?!?, להזכירך אני חושבת שאתה קורא ליותר מדי מאיתנו בייב" אמרה הבחורה הבלונדינית
"אין לה הוכחות ששכבתי איתה, את חייבת להאמין לי שלא עשיתי את זה איתה" אמר הבחור
"יש לי הוכחות בואי תצפי היום במסיבה אצלי בבית בשעה 20:00 בדיוק יופעל הסרטון" אמרה הבחורה
"תמותי חתיכת כלבה פסיכופתית" אמר לבחורה הבלונדינית
"בבקשה יקירי" ענתה, אותה הבחורה.
בזמן הזה הילדה טרקה את דלת הלוקר וברחה.
ושוב פעם גירשו אותי מאותו החדר .
"מה ראיתי, אני חייבת להבין" שאלתי
"מיד הכל התבהר לך" אמרה קולה של האישה
דלת נוספת נפתחה לעברי זאת הייתה המסיבה הבטתי לעבר השעות הוא הראה 7:59 בדיוק נפתחה הדלת וצ'אק ואותה הילדה שפגעו בה נכנסו . השעה 20:00 ובדיוק התחיל הסרטון אובחן ההוכחה עליה דיברה הבחורה הבלונדינית נכונה הם ממש עשו את זה, בחלק מהסרטון נאמר, "מה עם לילה?" שאל צ'אק
"היא תהיה בסדר צ'אק, היא צריכה ללמוד להתחלק" ענתה הבלונדה
"אנחנו בכל זאת בזוגיות ארוכה והיא אחותו של החבר הכי טוב שלי" אמר
"אח שלך לא סובל אותה" ענתה
"נכון אבל עדיין זה מרגיש רע"
"תמשיך לעשות, תפסיק לדבר על דברים לא רלוונטיים"
והשאר היה יותר מדי , צ'אק היה נראה שיכור, מסוחרר והתנדנד מצד לצד.
הילדה הסתכלה לעבר הסרטון כל משך הזמן שלו ואז הבנתי שקוראים לה לילה כמוני , ירד לי האסימון לא הבנתי מה קורה פה.
"תגידי לי מה קורה פה עכשיו!" צעקתי למשהי שאפילו לא ידעתי עם היא קיימת או עם זה קיים בכלל, אותם מקרים שצפיתי בהם.
"את נזכרת בחלקים שהמוח שלך שכח" היא ענתה
"אבל מה עם אני לא רוצה לזכור" שאלתי
"אין לך ברירה, כשאת עוברת טראומה את נזכרת בדברים נוספים שהופיעו בחייך, תמשיכי לצפות אין לנו זמן"
פניה של אותה הילדה ששמה לילה הפכו להיות ללא טשטוש ראיתי אותה כברור מאליו, זאת הייתה אני, אותה בחורה שעמדה שם.
הבחורה שדומה לי או שזאת אני הלכה משם בראש מורם , היא הלכה כלא שומעת דבר, פתחה את הדלת ויצאה, כולם היו במסיבה הבחורים, הילדים כולם הביטו לעברה וכך גם אני יצאתי מאותו החדר.
נכנסתי לעוד חדר, הגענו שוב פעם לבית הספר. הילדה הוציאה שוב את דבריה מהלוקר רק שהפעם ראיתי זאת בבירור ללא טשטוש וערפל, צ'אק עבר ליידה יחד עם קאמיל שניהם החזיקו ידיים ונישקו אחד את השני, "כלבים" חשבתי לעצמי ואולי גם אמרתי את זה מעט בקול .
כולם היו בחדר אוכל חוץ מלילה שישבה בחוץ לבד, ראיתי את הבחורים יוצאים לעברה ואת כל בית הספר יוצא החוצה ידעתי שמשהו מריח מסריח, לילה או שזאת אני מיד נעמדנו אבל לפני שהספיקה, הבחורים,אותם בחורים שאני מכירה, תפסו אותה בזרועותיה ומשכו אותה לעבר האגם שהיה קרוב לבית הספר, יחד איתם הבלונדה.
כבר אז הבנתי מה הולך לקרות.
היא ניסתה להתנגד להם ללא הצלחה, כל בית הספר הסתכל והביט,היו צחקוקים, רועש והמולה אף אחד לא עצר אותם או ניסה לעזור. "בבקשה תפסיקו, מה אתם מנסים בדיוק לעשות?" אמרה והמשיכה את דבריה , שתיקה רועמת הייתה
"אני לא עשיתי לכם פאקינג כלום, אם כבר אתם עשיתם לי ולעוד מלא אנשים רע. אף אחד לא מדבר כי כולם מפחדים ממכם חוץ ממני אבל תאמינו לי כדי לכם לנצל את רגעי התהילה שלכם כי יבוא יום ותיהיו בתחתית של התחתית וימונה מישהו או משהי חדשה וזה לא יהיה אתם. ולא תוכלו לשלוט עליו או עליה. אני מתעבת אנשים כמוכם, אני לא מאמינה שיצאתי עם אחד ממכם אפילו אבל לפני שאתם משליכים אותי ,תזכרו את דבריי"
שאלתי את הקול הנשי ששמעתי מלפני
"האם אני אמרתי את זה?"
"כן" אותו קול נשי ששמעתי מלפני מספר רגעים
"האם זאת אני?"
"כן"
"פאק"
"תמשיכי להיזכר כל עוד יש זמן כי עוד מעט הזמן יאזול"
"סתמי , חתיכת זונה מטומטמת" אמרה הבלונדה
"כן שרמוטה" אחד מהבחורים אמר לא הצלחתי להבין מי מהם אמר את זה
ואז כולם החלו להגיב ולהגיד את דעתם עליי. הם הפשיטו אותי והשאירו אותי רק עם גוזייה ותחתונים. הם החלו לספור...
10
9
8
7
6
5
4
3
2
1
0...
טבעתי, לא ידעתי לשחות. כולם התפזרו והשאירו אותי שם לטבוע, הייתי קרובה למפל והוא לא היה קטן בגודל של גרגיר חול, זה בטוח. השלמתי עם הגורל,עצמתי את עיניי ונתתי לעצמי ליפול. לפני שעוד הבנתי, הבנתי שמישהו אחז בי והרים אותי, פקחתי אותם. ג'וני היה זה שהרים אותי בשתי ידיו כמשקל נוצה, צ'אק, קמרון ודילן עמדו לצידו
"רצינו לזרוק אותך, לא חשבנו שאת לא יודעת לשחות" קמרון אמר
"תמותו כולכם, תוריד אותי בן זונה"
ג'וני הניח אותה על פני האדמה
"את לא צריכה לקחת את זה כל כך קשה" צ'אק דיבר
"אין לך בכלל זכות דיבור , זונה ממין זכר."
"תנשמי את חייה סך הכל צחקנו" דילן וג'וני אמר
"את במציאות, אין לך מה לדאוג" אמרו
כל אחד מהם אמר משפט הקשור לכך שהחיים  שלי לא היו בשום סכנה בגללם כרגע.
" כמעט נהרגתי וזה היה על המצפון שלכם לא שלי כי אני הייתי מתה ולא היה לכם למי להציק יותר, אולי באמת הייתי צריכה למות " ענתה וברחה .
כך גם אני ברחתי מתוך החדר אך הועברתי לחדר אחר.
לילה חזרה הביתה דרך החלון אבל חיכו לה שם.
התמלאתי פחד ואימה מה יקרה לי או לה.
"נו נו תראו מי נזכרה להגיע?" אבא שלי, האבא החורג שלי היה שם .
"מה חשבת שתוכלי לברוח ממני לנצח?, כמה שאת טועה. כנסי למקלחת ונדבר לאחר מכן"
היא שמע בהוראות אביה ונכנסה , היא עשתה אמבטיה חמה עד שנשמע פתיחת דלת.
אביה החורג היה רק עם תחתונים , האבא החורג שלי.
הוא נכנס עם חגורה בידו, היא לא ראתה אותו, עוד לפני שהספיקה לפקוח את עיניה ראשה הוטבע ללא נשימות וליותר מדי התנגדות מצידה .
"חתיכת זונה, כלבה מי את שתתחמקי ממני, יצאת בדיוק כמו אמא שלך אישה כפויה טובה וזונה"
"דייי, תפס_יק בבק_שה"
היא עלתה על פני המים.
הוא הוציא אותה מהאמבטיה שהייתה דחוסה בה, הישבן שלה היה דבוק לצד הזין שלו כי הוא תפס אותה בתנוחה כזאת שלא תוכל לברוח לאנשהו, הוא הכל להצליף בגופה אם החגורה ללא הפסקה. אך הוא השליך אותי או אותה לעבר האזור הקשיח של של הכיור. נשמע  צליל חבטה, בום חזק ככאב "אייייייי" והוברחתי מהחדר
"זאת אני???"
"זה כל הזיכרונות ששכחתי???"
"כןןןן" ענתה הקול הנשי
"כל דבר כזה הוא הזיכרון שלך, ששכחת"
.....
..........
.........
.......
.........
....
........
...
.
"עופו מכאן תפסיקו בבקשה, איייי. למה אנייי"