- 37 -

503 40 48
                                    

- פאנג -

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

- פאנג -


מסריח כאן.

התא הזה צפוף, קודר וחונק.

הפנים הקודרות והעצובות של אמירה רודפות אותי. אני מעביר את ידי בשערי לנדף את הפנים שלה, פישלתי בענק אלוהים.

אני מרים את ראשי ונתקל בעיני עורב שחורות, גבתו של ניק מתרוממת. "אתה לא הכלבלב המאוהב של הנסיכה?" אני מהדק את שפתיי, "מה קרה? לוקאס כלא אותך כי תפס אותך עם אחותו?"

הנה הוא שוב מתחיל. כבר שבוע שהוא פותח איתי בשיחה. משום מה, הפעם אני כן עונה לו.

"לא." זה יוצא כלחישה. הוא צוחק, "שמעתי את החיילים כאן, הם קראו לך כלב בוגדי. גם הבנתי שאתה ממיליאן, האנשים שם הם באמת כלבים בוגדנים."

אני אפילו לא יכול להביט בו, המוח שלי חושב רק עליה. על אמירה שלי.

לעזאזל עם הכל.

אם לא האבא הזה שלי.

"היי, אתה שומע?"

"מה אתה רוצה ממני בדיוק?" אני שואל בעצבנות, "בכנות עכשיו, מה הסיבה לבגידה שלך?" אנחה עמוקה עוזבת את גרוני.

"לפני שנים, המלך של מיליאן רצה לכבוש את הממלכות. עוד לפני המלך ליאון, הוא שלח את אבא שלי בשביל לחקור אודות הממלכה הצפונית והקרובה ביותר, ואם יזדמן גם לחסל אותם. אבא שלי הגיע, התאהב, התחתן עם אמא שלי והביא אותנו-" אני קוטע את עצמי, "למה לעזאזל אני בכלל מספר לך?" אני מזועזע מעצמי, ניק מחייך בערמומיות.

"אני מכין אותך למאהב הדבילי של אחותי." ללוקאס.

"גם אותך הוא לא מחבב במיוחד." אני מגחך. ניק נוחר בבוז, "נראה לך? הבן אדם לא יכול להביט בי בדיוק כמוני כלפיו. אז הוא לא מחבב אותך בגלל אחותו, ועכשיו יש לו הרבה הצדקה."

עיני נעצמות לרגע קט.

"פשוט נהדר." ניק צוחק, "זה לא כל כך נורא."

- הנסיך המורד || The Rebel Prince -Where stories live. Discover now