פרק 27

427 11 2
                                    

ניתן:

"זין.״
צרחתי כשריסקתי עוד חתיכת חרא בחדר שלי.

"פאק פאק פאק!"
צרחתי כשצעדתי קדימה ואחורה תוך כדי שמשכתי בשערי.

פגעתי בה, המבט על הפנים שלה כשאמרתי לה לעזוב..
זה פאקינג שבר אותי.
הלוואי שיכולתי להגיד לה את האמת, אבל לא יכולתי לקחת את הסיכון הזה, החיים שלה שווים הרבה יותר.

*פלאשבק*

התעוררתי ולא יכולתי להתאפק מהחיוך הקטן שעיטר את פניי כשראיתי אותה בזרועותיי.
אני רק מקווה לאלוהים שהיא לא מתחרטת אתמול בלילה, ניסיתי לקחת אותה בעדינות, אבל אני לא טוב בלהיות עדין.

ליטפתי את שערה וגרמתי לה להתכרבל יותר לתוך החזה שלי.

ליבי התחמם על הילדה הטובה שלי.

לעזאזל, מה היא עשתה לי?

לא יכולתי להכחיש יותר את הרגשות, לא היה ספק במוחי הדפוק שאני מחבב את הבחורה הזו.
פאק אני מחבב אותה מאוד.

ישוע המשיח, הרגשתי כמו ילד.
'אהבתי את הבחורה הזאת'.

פשוט לא ידעתי איך לתאר את זה בלי להישמע כמו ילד.

כל כך ניסיתי להרחיק את הרגשות שלי אבל פשוט לא הצלחתי...
ככל שראיתי את הפנים היפות, החיוך היפה הזה, והעיניים הכחולות והמדהימות האלה, הרגשתי איך אני נופל יותר ויותר.

אני זוכר כשראיתי אותה בפעם הראשונה.
היא הייתה חייבת להיות הילדה הכי יפה שראיתי אי פעם, היא הייתה ללא רבב.
היא הייתה קטנטנה, כל כך קטנה בהשוואה אליי, מה שגרם לי לרצות לפנק אותה בכל מיני דרכים. היא הייתה כל כך תמימה ועדיין היא, היא הייתה מקסימה עם הזבל הקטן שלה, אלוהים היא גרמה לי לרצות לעשות לה דברים שובבים כאלה לפעמים, אבל היא גם גרמה לי לרצות לאסוף אותה בזרועותי כדי להחזיק ולהוקיר כמו היקרה.
תינוקת שהיא הייתה.
אבל הדבר שהכי אהבתי בה היה הלב הטוב שלה, היא תמיד ניסתה לראות את הטוב שבי.

רציתי להגן עליה מכל הרע שבעולם.
כל כך קנאה לעזאזל בא ממני, הייתי הדבר הכי מסוכן בחייה, אבל כאן הבטחתי להגן עליה מפני זה?
אבל ידעתי שיש יותר גרוע שם, אז אני נשבע שאגן על הילדה הזו בכל מחיר, אני לא אתן לשום דבר לקרות לה, אני אמות לפני שאעשה את זה.

נרתעתי קלות למשמע הצלצול החזק של הטלפון שלי, נאנחתי ברוגז על מי שהפריע לי וליופי הנרדם שלי.
עדיף שזה יהיה חשוב, נהניתי להסתכל עליה...
הו לורד, אני נשמע כמו שרץ מזוין.

קמתי מהמיטה בחוסר רצון ועשיתי את דרכי למרפסת עם הטלפון המצלצל במקרה שהתעוררתי קימברלי למעלה.

"שלום?"
שאלתי כשעניתי למספר לא ידוע.

"שלום בן."

הקול הזה..
הוא שלח צמרמורת מיידית של פחד במורד עמוד השדרה שלי.
שנאתי כמה שפחדתי ממנו אפילו כשניסיתי להסתיר את זה.
האיש הזה הרס לי את החיים.
הוא לקח ממני את האדם היחיד שאי פעם אהבתי.. הוא היה התגלמות הרוע.
ממזר מרושע מאוד.

בטעותWhere stories live. Discover now