Part 1

149 15 15
                                    

*הסיפור הזה בשיתוף פעולה עם החברה הכי טובה שלי תעקבו אחריה*
WordsOfHeartAndSoul
קריאה נעימה😇
////////////////////////////////

נקודת מבט לואי:

התקבלתי?
״תחזור על זה שוב,״ אמרתי בהלם ״אני חושב ששמעתי לא נכון״
חיוכו של דיווד התרחב עד שהגומות שלו הופיעו ועיניו החומות נצצו מאושר ״שמעת נכון מאוד לואי, קיבלת את התפקיד״ הוא שמח יחד איתי.
אני התקבלתי.
אני פאיקנג
התקבלתי!!
הייתי בעננים, אושר לא מספיק בשביל לתאר את מה שהרגשתי.
הייתי בטוח שלא אתקבל בכלל, או שאהיה דמות צדדית ששותה קפה ברקע ומידי פעם אומרת מילה או שתיים.
כי ככה זה, בדרך כלל אני חסר מזל, מקולל או משהו כזה, אז דברים אף פעם לא הולכים אצלי כמתוכנן.
אם זאת לא הייתה טעות או שהבוחנים שקיבלו אותי לא היו על סמים ובאמת קיבלתי את התפקיד הראשי, אז כנראה שהעולם שמע את תפילותיי והחליט להיות לטובתי לשם שינוי.

״לואי?״ דוויד החזיר אותי למציאות.
״אני.. אני צריך רגע לעכל.״ אמרתי באיטיות בזמן שהחיוך שלי רק גדל והתרחב, אני פשוט לא מאמין שהתקבלתי לשחק בסרט של הבמאי הכי גדול בעולם.
נייל הורן.
הוא בא ממשפחה של שחקנים ובמאים מצליחים אז זה לא מפתיע שהסרט הראשון שהוא הוציא בגיל 20 התפרסם והצליח בטירוף. מאז הוא ‏ביים יותר מ30 סרטים, ו99% מתוכם הצליחו ובענק.
לא סתם קוראים לו הטוב ביותר.
״אז בזמן שאתה חוזר למציאות,״ דוויד אמר ופתח את המחשב שלו ״ומעכל.״ הוא הקליק על כמה דברים ונכנס לתקיה כלשהי.
״אני רק אעדכן אותך שהצילומים מתחילים בעוד שבוע, הם שלחו לי את הטקסט ואת הסיפור של הסרט. וכל מה שנשאר לך לעשות זה לעבור על החומר, הכל כבר ישלח לך למייל.״
״תודה דוויד.״ אמרתי בחיוך מטופש שמרוח לי על כל הפרצוף.
דוויד סובב את ראשו אליי והחיוך הקורן שלו הפך לפרצוף רציני.
״תקשיב רגע,״ הוא התחיל לומר בקול סמכותי,
תוך שניה החיוך שלי נעלם והנהנתי לו בכוונה שימשיך.
״אף פעם לא פגשתי את הבמאי ההוא אישית, הוא לא מתראיין כמעט בכלל אז לא ידוע עליו הרבה. אבל יש מספיק שמועות שאומרות שהוא נוקשה, לא פשוט בכלל ויש לו מספיק כוח בשביל להעיף אותך תוך שניות כמו חתיכת זבל מהתפקיד.״
הנהנתי שוב
״אני רק מזהיר, אתה עבדת קשה בשביל להתקבל, אז אל תיתן להזדמנות הזאת לחמוק לך מהידיים. אם תשתתף בסרט הזה מיליוני אנשים יכירו אותך, אתה כבר לא תהיה אותו השחקן הנידח שאף אחד לא מכיר את שמו.״
״אאוץ״ אמרתי ושילבתי את ידיי, למרות שהוא צודק זה עדיין מעליב.
״הבנת את הכוונה שלי, פשוט ברגע שתלך הביתה תשנן את הטקסט שלך ותזהר לעשות פדיחות.״ הוא נאנח והוסיף ״בבקשה.״
מה הוא חושב שאני עד כדי כך טיפש? נו באמת.
״תרגע בחור לחוץ,״ אמרתי בסרקיזם לדוויד והחיוך שלי חזר ״אני הבן אדם הכי אחראי שהעולם הזה אי פעם הכיר,״ הצבעתי על עצמי בגאווה ״אני אעשה את התפקיד הזה בצורה הכי מושלמת שאתה אפילו יכול לדמיין. אז תפסיק לדאוג.״

61 days- Larry stylinsonHikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin