6

1.7K 42 6
                                    

אלכס

"לא תעזוב אותי!!" צעקתי קמה מהחלום עם דמעות בעיניים רועדת. "אלכס" סיבבתי את הראש רואה את נייט ליד החלון וישר שהוא שמע אותי צועקת הוא התקרב אלי וקמתי מהר נצמדת לחזה שלו.

"הוא נגע בי.." מלמלתי לא מאמינה. "ה-הוא סימם אותי..הוא נגע בי..הוא הכניס את האצבעות שלו לשם נייט..הוא נישק אותי..א-אני לא יכו-" "שששש אלכס.." הוא מלמל וחיבקתי אותו חזק בוכה בזרועות שלו.

"הוא רצה לקחת אותי לבית שלו..ה-הוא הוא רצה לאנ-" "תהי בשקט אלכס אני יודע..אני יודע.." הוא לחש לי באוזן וליטף לי את הגב. "א-אתה מאמין לי?" שאלתי והוא הנהן. "כן אני כל כך מצטער.."

הוא אמר וחייכתי חיוך קטן אבל הוא ירד מהר. "אני מרגישה מחוללת" אמרתי והוא הרים לי את הראש. "את לא" "אבל-" "את לא!" הוא אמר בטון יותר גבוה. "הייתי צריכה להקשיב לך"

מלמלתי והוא לא הגיב. "אני לא רוצה להרגיש את המגע שלו" הוספתי נאנחת בכבדות והוא ניקה לי את הדמעות. "הוא הכאיב לך?" "לא" אמרתי והוא הנהן והקלה בעיניו.

"לעזעזל מיה בטח מתחרפנת!" אמרתי לוקחת את הטלפון והוא לקח לי אותו מהיד. "דיברתי איתה..היא הייתה מופתעת והיא התנצלה מיליון פעם" הוא אמר "זאת לא אשמתה היא לא ידעה-" "אני יודע" הוא אמר והנהנתי.

"נייט..אני יכולה לבקש ממך משהו?" "בטח כל דבר" "אתה יכול לשכב איתי?" שאלתי והעיניים שלו נפערו אבל משהו בער בהם וראיתי אותו פעם בעיניים האפורות האלה...תשוקה..אפלה.

"זאת אומרת..אני מעדיפה את ההרגשה שלך על הגוף שלי של מישהו שאני סומכת עליו מאשר..יודע מה לא משנה אני מצטערת לא הייתי צריכה-" "אני מסכים" "מה??" "אמרתי שאני מסכים" "אתה לא חייב..זאת אומרת-"

"לעזעזל אלכס תסתמי את הפה אני הסכמתי.." הוא אמר והנהנתי. "מתי?" שאלתי ועלה לו חיוך קטן. "אממ עכשיו?" הוא שאל שם את היד שלו על המותניים שלי וקפצתי משנה צבע לאדום. "א-אה"

הוא גיחך והתרחק. "אל תדאגי..צחקתי, נוכל לעשות את זה בערב" הוא אמר והעפתי לו בוקס ליד. "זה לא מצחיק נייט!" אמרתי והוא חייך גורם לי לגלגל עיניים.

"בואי תאכלי ארוחת בוקר ג'ן דאגה לך כל כך" הוא אמר וחייכתי קמה מהמיטה מצחצחת שיניים וירדנו ביחד למטה. "נייט טיפלנו בבחור ש-" "סתום את הפה ג'ארד!" נייט צעק ונשכתי את השפה שלי מסתכלת עליו רואה שהוא מסרב להסתכל עלי וחייכתי.

"אני פשוט אדמיין שלא שמעתי כלום.." מלמלתי ונייט הנהן מסתכל עדיין על הבחור המסכן מולו. "בחירה טובה" הוא אמר והנהנתי. "כן..אני אלך עכשיו" אמרתי והוא הנהן שוב והלכתי למטבח צוחקת.

"אלכס מתוקה איך את מרגישה??" ג'ן שאלה וישבתי לידה. "מצוין" אמרתי והיא חייכה. "יופי מתוקה אני שמחה לשמוע" היא אמרה מניחה לידי צלחת. "בתאבון" "תודה" אמרתי מתחילה לאכול.

״בוס סבא שלך התקשר״ אחד השומרים אמר לי מביא את הטלפון. ׳אני בחיים לא התרגל לכינוי הזה׳. ״תודה״ אמרתי עונה. ״הלו סבא?״ ״אלכס! נסיכה איך את?״ ״בסדר״

״מסתדרת?״ ״באיזה מובן?״ ״התפקיד החדש״ ״אין ברירה אני מניחה לא?״ אמרתי והוא נאנח. ״אני מצטער מתוקה אני יודע שזה ממש קשה לך..״ ״אני רק רוצה לחיות חיים רגילים״

״אני יודע..זה למה התקשרתי״ ״מה זאת אומרת?״ ״בן דודך ניקולס הוא מוכן להחליף אותך״ הוא אמר וחייכתי. ״באמת??״ ״כן את צעירה יש לך עתיד את לא יכולה לעצור אותו בזה שתסכני את החיים שלך״

״ניקולס..הוא רוצה בזה?״ ״הוא חיכה לזה הרבה זמן הוא התכונן והוא מוכן״ ״אוקי..זה אומר שאני אצטרך לעבור מהאחוזה?״ ״כן מתוקה אבל עדיין תצטרכי להיות עם שומר ראש״

״אני מבינה״ ״עוד חודשיים הוא יעבור תקחי את הזמן״ ״אוקי״ ״אני צריך לזוז״ ״טוב ביי סבא״ ״ביי מתוקה״ הוא אמר מנתק את השיחה.

״ישש!!״ צעקתי וקפצתי במקום. ״וואו מאיפה ההתלהבות?״ ג׳ן שאלה חזרה למטבח. ״אני לא צריכה עוד להישאר במאפיה!״ אמרתי בהתרגשות והיא חייכה.

״אני שמחה בשבילך מתוקה״ היא אמרה וחייכתי אליה חוזרת לחדר שלי. ׳רגע..אבל איך אני אקיים את הנקמה שלי?׳ חשבתי. אוקי..אני מניחה שיש לי חודשיים..

(:(

My BodyguardWhere stories live. Discover now