להטות את הכף

פרק 19

האתלט צדק – טוני לבוש בהתאם כדי לגשת אולי לדוכן נקניקיות ולא מעבר. טוב שהחליפות של נטשה מפוארות מספיק כמו הסכינים שהיא אוהבת.

כשהיא חוזרת, טוני מעמיד פנים שהוא מתעסק בנייד שלו, השפתיים שלה מכווצות.

"המארח אמר שפארקר התקשר ואמר שהוא לא מרגיש טוב ושהוא לקח ימי מחלה עד יום ראשון."

"עד ראשון?"

"כן."

"פאק."

"תראה, בוס," נטשה אמרה לאחר רגע, "ממה שאני מבינה, פארקר לא יסנן אותך בלי סיבה טובה. יש מישהו בחייו שהוא ישקר לך עבורו?"

טוני מיד חושב על מיי.

"יש לו דודה בקווינס."

נטשה מהנהנת ונוסעת אחריו לשכונה מוזנחת רק כדי לגלות מאישה זקנה ומרושעת בדירה ליד שגברת פארקר נמצאת למעשה בעבודה, ולא, האחיין שלה לא ביקר כבר נצח.

"זהו זה," טוני אומר, "אני עוקב אחרי הנייד שלו."

"בוס – "

טוני כבר נמצא בדרכו לרכב.

*

ליבו של פיטר דוהר בקצב. רק עוד שני צעדים ואז –

לוח רצפה חורק.

שיט, מישהו יורד.

פיטר מסתובב, עולה שתי מדרגות בבת אחת והוא נמצא חזרה בחדר שלו לפני שמי שזה לא יהיה שירד מהקומה למעלה קלט אותו.

זה הניסיון הרביעי שלו כבר. כל פעם שהוא חושב שיש לו חלון הזדמנויות לחמוק לחדר העבודה – בין אם זה בגלל שרוסו חטף תנומה לאחר התעלסות או שהוא עסוק בביצוע שיחות כדי לעזור למתן כל אסון שקרה אמש ועדיין לא נפתר – כל פעם שפיטר כמעט מצליח להגיע לשם, קורה משהו שמאלץ אותו לחזור אחורה.

הוא חייב להשיג את זה הלילה. כן, רוסו הרבה יותר צפוי מפאביו, והרבה פחות תוקפני, ולמרות שהשהייה בטריטוריה מוכרת עשתה כברת דרך בשיקום המאזן המנטאלי של פיטר, הוא לא יכול שלא לחשוב על טוני עם כל מגע נוסף.

וההודעות של טוני לא עוזרות.

פיטר נופל על המיטה באנחה מתוסכלת ושולף חזרה את הטלפון שלו. ההודעה האחרונה, משהו על יישום מדיניות חדשה של שיחות וידאו לפגישות ראשונות עם לקוחות ייעוץ פוטנציאליים נותרה עדיין ללא מענה, כמו כל הודעה אחרת שטוני שלח מאז הצהריים.

כבר כמעט חמש, וזה אומר שפיטר צריך לשלוח את ההודעה שתשטה בטוני עכשיו. הדרך הטובה ביותר, הוא מחליט, היא להעמיד פנים שהוא ישן עד ממש לפני העבודה ולכן הוא לא הספיק לכתוב שום דבר עד שהיה על הרכבת בדרך למסעדה. זה אמור לקנות לו עוד שש שעות ולהרגיע את טוני.