פרק 30

3.4K 141 49
                                    

ג'וי

האוכל חסר טעם , השתיה חסרת טעם , הכל בעיניי חסר טעם
" את חייבת לסיים את זה , גו'י " פטל אמרה בקול מתחנן
כבר שבוע אני פה במתחם , תאבוני נעלם לחלוטין .
הורדתי את המזלג לצלחת ונישענתי על הכיסא
" אני לא מסוגלת , פטל , זה פשוט עולה בחזרה "
אמרתי בקול רפה , כוחותי נעלמו
" תגמרי את מה שבצלחת שלך , עכשיו "
הרמתי את ראשי לקול הבס העצבני של ולאד
כיווצתי את פני בפגיעות , הוא עוד מעז לכעוס עליי ?
" אני רוצה שילך " הפנתי את מבטי לפטל , מבט חסר אונים על פניה .
" אני לא הולך לשום מקום עד שלא תסיימי את האוכל שלך " אמר בקול אדיש והתיישב ממש מולי , נועץ בי את מבטו
" אני לא מסוגלת לסבול את הנוכחות שלך " התרסתי בכעס , ליבי דפק במהרה , זה לא נכון , אני משתוקקת לנכחותו
" אז כדאי שתסיימי את האוכל מהר " אמר והמשיך לנעוץ בי את מבטו
עצמתי את עיני בכעס ולא עיניתי לדרישתו
שמעתי אותו נוהם בכעס ואת הכיסא זז
לפתע הרגשתי את מגעו על זרועי , פתחתי את עיני במהרה והסתכלתי על ידו האוחזת בזרועי
" תתחילי לאכול , עכשיו " אמר בטון קשה ועצבני
" ואם לא , מה תעשה " התרסתי בכעס ומשכתי את ידי מאחיזתו
" מה , תהרוג את מי הפעם , את אח שלי , אולי תגוון בדוד שלי ?" נבחתי בכעס
הוא נשם עמוק וצבט את גשר אפו , גופו רועד מעט
" גו'י , את חייבת להבין , ז-" הוא התחיל לדבר אבל קטעתי אותו
" אני . לא . רוצה . לשמוע . את . הבולשיט . שלך !" צרחתי בכעס
הוא התרחק ממני , עדין מסתכל עליי בעיני הקרח שלו
" אם לא תאכלי , יחברו אותך לצינור הזנה , לא אתן לך לפגוע בעצמך , אני מחכה בסלון שתיקראי לי שגמרת "
אמר בקול שקט וצעד לסלון , נשמתי עמוק מנכחותו הנעימה שהלכה
הרמתי את המזלג והתחלתי לאכול , ולאד לא מאיים , ולאד מקיים .

הכנסתי את הביס האחרון לפי ובלעתי , משום מה האוכל לא עלה והרגשתי שבעה וחזקה יותר .
פטל נאנחה בהקלה והלכה לקרוא לולאד , תוך רגע הוא הגיע ובחן את הצלחת
" כל הכבוד " אמר וליטף את שיערי
" עוף ממני " סיננתי והעפתי את ידו ,
" מצטער " נאנח ואז פנה לפטל
" תדאגי שהיא אוכלת שלוש ארוחות בגודל כזה כל יום " פקד עליה ואז נעץ בי את מבטו
" תודיעי לי אם יש בעיה "
גילגלתי את עיני בעצבים
" הגיע הזמן שתחזרי הביתה , ג'וי " אמר בקול רך
האש התחילה להתלבות בי
" זה לעולם לא יקרה " סיננתי מבין שיניים חשוקות
" את יודעת שזה יקרה יום אחד " הודיע לי את כוונותיו
" אמות לפני שאגור בבית של הרוצח של ההורים שלי " התרסתי בכעס
" ואת הרוצחת של אחותי !" צעק בכעס , האיפוק שניסה לשמור עליו נעלם ,
קמתי ממקומי בכעס , החרטה שלי על הרצח של לוסיאדנה כמעט ונעלמה
" חבל שהרגתי אותה כל כך מהר , הלוואי והייתי יכולה לרצוח אותה לאט לאט , בזמן שאתה צופה " ירקתי את מילותיי
הוא נהם בכעס ואז הסתובב והלך , טריקת הדלת נשמעה הייטב .

השמש ירדה , הערב הגיע , התיישבתי עם פטל לראות את הסרט החדש שיצא בדיסני
לפתע צעקות נשמעו מבחוץ , התרוממנו במהירות מהספא בבהלה ורצנו החוצה
כל בנות המתחם מאוגדות ומסתכלות מבועטות על הסצנה , ולאד עומד בחזית הבית , פניו אדומות ווריד בולט בצווארו מחירפון
הוא מחזיק בידו את דין ומצמיד סכין לצווארו , פערתי את עיני בבהלה , כל המבטים הופנו אליי באחת ואז הבנות זזו לצדדים ופינו לי את הדרך אליהם
" דין ?" לחשתי באימה , דמעות יורדות מעיניי
התחלתי להתקדם באיטיות לעברם
" מה אתה עושה , ולאד ?" שאלתי באימה והרגשתי את ידי רועדות , דין מסתכל עליי בפרצוף מבועט , כמה שהתגעגעתי לפניו
" ולאד ....בבקשה תשחרר אותו " לחשתי בשקט , ולאד הניד בראשו לשלילה במהירות , הוא נראה על סף החירפון
" הגיע הזמן שתקשיבי לי , ג'וי..." לחש וגופו רועד מעט
" אוקי ... אוקי .. נדבר , רק תשחרר את דין " ניסיתי להתקרב מעט אבל הוא נהם והעמיד אותי במקום
" לא ! את תקשיבי למה שיש לי לומר עכשיו!" צעק בעצבים
סכינו עדין מוצמד לצווארו של דין
" עופו מפה !" הוא צרח על שאר הנשים , הם במהרה השתנקו בבהלה וברחו לתוך הבית
" אני לא ידעתי שהם ההורים שלך ! ברגע שהם גרמו לחטיפתה של לוסיאדנה הייתי צריך לנקום , אם הייתי יודע שאלה ההורים שלך לא הייתי פוגע בהם !"
צרח את כל האמת בשיגעון
בלעתי את רוקי בכח , כל הסיפור מתחבר לי לחלוטין , עד עכשיו באיזשהו מקום רציתי להאמין שהוא עשה את זה בלי סיבה , סתם מתוך רוע , ניסיתי למצוא את הדרך לשנוא אותו .
" את מבינה את הסיבה ?!" שאל בשיגעון , כל פניו אדומות ודמעה זולגת מעינו .
הינהנתי באימה ואיטיות , הוא הנהנן בחזרה בשיגעון ואז באיטיות שיחרר את אחיזתו בדין , דין מיהר לרוץ אליי וחיבק אותי בחוזקה , עדין הייתי קפואה ומבולבלת מרצף האירועים
דין ליטף את גבי בעדינות ולחש לי מילים אוהבות ומרגיעות , אבל עדין הייתי תקועה במבטי על ולאד המתנשף מכעס , מכאב , עוד דמעה ירדה מעיניו וריסקה את ליבי
" מחר את חוזרת הביתה , מחר " אמר בקול רועד ואז הסתובב והלך .

ההווה איזה פרק , מקווה שאהבתן ❤

least breathWhere stories live. Discover now