זה מרגיש כאילו העולם עוצר לו מלכת כשהיא משאירה את ידיה על פניי ומחייכת אליי. ולבסוף, מניחה את שפתייה על שלי, צמרמורות עברות בגופי מהמגע שלה. היא מנשקת אותי. האלה הגדולה, האישה המדהימה ביותר שקיימת בעולם הזה מנשקת אותי. כנראה עשיתי דבר או שניים טוב בעברי.
כשפניי בידיה אני מוריד את החולצה שעל גופי, זורק אותה על גביי הרצפה ומהדק את הנשיקה איתה, מוריד אותה באיטיות למזרן, ראשה נוגע בכרית וגורם לשערה להתפזר לכל עבר. שמיימית. האישה הזו שמיימית.
אפילו האלה מקנאת ביופייה.
אמירה מלטפת את פניי, את צווארי ובסוף לכתפיי החשופות.
"את הסוף שלי, את יודעת?" חיוך נפרס על שפתיי בעודיי אומר לה לאחר הנשיקה, "ואני אמרתי לך כבר שאני אשמור עליך." מחייכת בחזרה.
הלב שלי מתחמם ממילותיה.
העיניים החומות המלאות באהבה שלה מבעירות את נשמתי.
נשיקה נוספת נחלקת בינינו, הטעם המתוק שלה ממלא אותי שוב. אני לא אוהב מתוק, מעולם לא אהבתי. אבל את הטעם הזה, אני מוכן למות עבורו.
הידיים שלי עוברות מן הצוואר, לכתפיים, לחזה ונעצרות שם.
גניחה משתחררת ממנה כאשר אצבעותיי נסגרות יותר סביב החזה שלה, יותר ויותר. נשיקה קטנה לסנטר שלה ומטה לצוואר שלה, מלמעלה עד למטה, נושך ומותיר שובלים אדומים על צווארה. כפות אצבעותיי נסגרות סביב הפטמות שלה ומשחקות בהן, "פאנג." לוחשת וחופנת את ראשי קרוב יותר אליה. מראה לי היכן הנקודה החלשה שלה.
מותיר עליה חותם אחרון ויורד לעבר החזה שלה.
העור שלה חלק כמו משי, חסר פגמים וצלקות. עור של נסיכה, עור של מלכה.
"אמירה," בשם האלה, אני אוהב את השם שלה. "בבקשה ממך תבטיחי לי שלא תיקחי את הכתר הזה, תבטיחי לי שלא תעזבי אותי." אני מוצא את עצמי לוחש לה.
"פאנג," לוחשת, "בבקשה ממך, אמירה." עיניי ננעלות על שלה, "אני מבטיחה לך." וככה, משלושה מילים הלב שלי מתפוצץ, אני אוהב את האישה הזו יותר מכל דבר אחר בעולם הזה.
אבל יש שלוש מילים אחרות שלה שבאמת גורמות למערכות גופי להתשגע ולראשי להפסיק לעבוד. "אמירה, תאכלי לומר לי שאת- אמ, שאת -" השפתיים שלי מתהדקות ואילו אמירה מביטה בי מבולבלת, "מה?" שואלת.
"את יודעת, שלושה מילים, את משננת אותם אליי הרבה פעמיים... שאת -" בשם האלה, אני בטוח מאדים.
"אה." היא מחייכת, "כמובן שאני אומר לך, פאנג." אני קובר את ראשי בשקע צווארה, היא בטח חושבת שאני מטומטם, בחיי.
"אני אוהבת אותך, פאנג." לב תפעם. תפעם כבר.
"עוד פעם."
"אני אוהבת אותך." צוחקת ומרימה את ראשי מצווארה, גורמת לעינינו להיפגש, "אני אוהבת אותך כל כך."
YOU ARE READING
- הנסיך המורד || The Rebel Prince -
Romance- הספר הוא ספר שני בדואט : נסיך הכתר. אם לא קראתם מומלץ לקרוא קודם אותו בשביל להבין את הספר הזה. - היא בגדה בלילה שבו הוא אהב אותה. הותירה אותו לדמם את הפצעים החוצה. כעת היא שוב בבית, מגלה שהאיש שלמענו עשתה הכל חי. היא נואשת לחזור אל האיש שהותירה...
- 28 -
Start from the beginning
