פרק 14
גילוי עתידות
שנה שלישית•••••.*.•••••
המורה מולם אמרה "שלום, אני פרופסור טרלוני, ויחד נשליך את עצמנו לעתיד. בשנה זו נתמקד באמנות קריאת התה, אז בבקשה קחו את הכוס של החבר היושב ממול."
ולנטינה לקחה את הספל של הרמיוני והתחילה לראות מה הילדה קיבלה.
"זה אומר....." אמרה ולנטינה ותתחילה לקרוא את ספל התא של הרמיוני "שאת תהיי מאושרת ממשהו אבל גם תסבלי......... מעמד?"
"אני יודעת נכון."
"אוקיי, מה שלי אומר?" שאלה ולנטינה את הרמיוני
"אה, אני רואה שבאים לך זמנים אפלים, אני רואה אהבה, אה, ציפור. אני חושבת שזו ציפור." היא אמרה
"תני לי לראות את זה, מתוקה." אמרה פרופסור טרלוני בזמן שלקחה את הספל של ולנטינה מידיה של הרמיוני
האישה הביטה בכוס. כל מה שהיא ראתה היה רע כי הדבר הבא שכל הכיתה ראתה זה שכוס נפלה על הרצפה.
"הילדה המסכנה שלי...." היא נסוגה
"אני מצטערת?"
"יש לך את הגרים!"
רון העיף מבט בספר שלו לפני שדיבר.
"גם להארי יש את זה."
"אוי, אלוהים! הו, אלוהים!"
פרופסור טרלוני התחילה ללכת הלוך ושוב תוך שהיא לוחשת דברים שאיש לא הצליח להבין.
"פּרוֹפֶסוֹר?" ולנטינה שאלה
"מוות!" טרלוני קרא "שניכם תמותו!"
סמית התקרבה אליה ונגעה בזרועתיה של המורה. היא רק ניסתה להרגיע את האישה.
YOU ARE READING
The lost love (Tom riddle)
Romance״איך זה יכול להיות אפשרי״ הוא היה המום והביט בילדה ״אני מצטערת אני מכירה אותך?״ היא שאלה ״ולנטינה זה אני״ הוא אמר היא פשוט הביטה בו ״אני מצטערת אבל אני לא זוכרת אותך״ --------- סיפור אהבה מתורגם של טום רידל Credit to ms13467