מיומנה של נערת ישיבה

(ב)ראשית דבר

שלום לכם,קוראים וקוראות יקרים!קוראים לי מעיין,ואני נערה רגילה כמעט לחלוטין.אני אוהבת לצחוק,לקרוא ולבלות עם חברים.אני רבה עם האחים שלי,אוכלת הרבה שוקולד ומאחרת את ההסעה באופן קבוע.
רק דבר אחד שונה בי,והוא מה שבפנים...
אתם מבינים,אולי מבפנים אני נערה לכל דבר ועניין-אבל כלפי חוץ אני לא נראית ככה.השם שניתן לי בלידה הוא יואב.

אני לא זוכרת ממתי בדיוק,אבל אני זוכרת את עצמי כילדה מגיל צעיר מאוד.מעולם לא התחברתי דווקא אל הבנים,וכילדה קטנה אהבתי מאוד להתחפש ולשיר ולרקוד.בשיעורי הספורט תמיד נבחרתי אחרונה לקבוצות הכדורגל,פשוט כי הילדים ידעו שלא באמת השקעתי במשחק.

בכל מקרה,השנים חלפו.בית הספר היסודי נגמר,והתחלתי ללמוד בישיבה התיכונית "דרך יצחק" בירושלים.בשנים הראשונות לא הצלחתי להשתלב די יפה בין שאר התלמידים,ואני לא חושבת שמישהו חשד שמשהו אצלי לא לגמרי רגיל.בכיתה י' העניין התחיל להתפתח.הרגשתי שהעניינים מתקרבים לנקודת רתיחה מבחינתי.איכשהו עברתי את השנה ההיא בלי שום אירועים חריגים,מלאה במחשבות וייסורים על המקום שלי והשינויים שהגוף שלי עובר.
מה שמביא אותנו אל תחילת הסיפור,אל היום הראשון של כיתה י"א.