פרק 29

2.8K 117 10
                                    

מיילי

אני קמה למיטה קרה
לוק בטח כבר הלך ממזמן לעבודה
על השידה נח פתק

הלכתי לעבוד יפיפה אם את צריכה משהו תתקשרי אליי .
אהבת חייך .

גיכחתי לעצמי

הרמתי מעליי את השמיכות והתהלכתי בצעדים איטים לכיוון המקלחת
ניכנסתי ישר מתחת לזרם המים
לא הייתי צריכה להוריד בגדים בגלל מאורעות אתמול
אחרי שעה ארוכה ומרפאת בתוך המים יצאתי והתנגבתי
היום אני הולכת לעבוד
אני חייבת להתחיל להשיג כסף
בסוף אני ישאר חסרת בית
פתחתי את הארון ולבשתי מכנס גינס ארוך וחולצה לבנה עם שרוולים ארוכים
ותחרה עדינה בקצוות
נעלתי קונברס אדומות
וירדתי למטה
במטבח ישב דייגו
גילגלתי עיינים

" בוקר טוב , גברתי "
הוא בירך אותי כשראה אותי
" בוקר טוב "
עניתי בעייפות
ניגשתי למטבח והכנתי לי שוקו
קפה חזק לי מידיי
חטפתי חתיכת עוגה שישבה במקרר והתקדמתי לכיוון הדלת
" תמסור ללוקאס שהלכתי לעבודה "
צעקתי מאחור לדייגו
" גברתי , חכי רגע "
שמעתי אותו צועק מאחור
פתחתי את הדלת במהירות ויצאתי לכיוון השער
" אל תפתחו לה "
נו באמת
הוא חייב להרוס לי הכל ?
הסתובבתי אליו בחזרה
" כנסי "
הוא הצביע על הדלת
שילבתי ידיים והלכתי בעצבנות לכיוון
הבית
טרקתי את הדלת
אני חייבת למצוא דרך לצאת מכאן
אני יראה ללוקאס שהוא לא יכול להחליט עליי

לקחתי את הטלפון
ונכינסתי לגוגל
כתבתי - ' חומר משלשל '
גיכחתי לעצמי
הזמנתי , והוספתי תשלום בישביל שיגיע תוך שעה
אחרי שעה צלצול בדלת
פתחתי את הדלת ואחד השומרים של לוק עמדו בכניסה
ובידיו קופסא קטנה
" גברתי , הגיעה חבילה
השליח אמר שזה מיועד אלייך "
הוא אמר
" תודה לך "
הודתי לו ולקחתי ומידו את הקופסא
סגרתי את הדלת והתקדמתי במהירות לכיוון המטבח
הפעולה שלי יוצאת לדרך
אני יכין להם כדורי שוקולד עם חומר משלשל
לא משהו שיפגע בהם לצמיתות
אבל יתן לי מספיק זמן לברוח
חייכתי לעצמי בערמומיות

הפשלתי שרוולים והתחלתי המלאכה
לאחר עשרים דקות
הייתה לי צלחת מלאה ויפה בכדורי שוקולד מלאים בחומר משלשל
מקווה שלא שמתי יותר מידיי
חייכתי אליהם בגאווה
" סומכת עליכם , מתוקים "
לקחתי את הצלחת והתקדמתי לבחוץ

" שלום לכם "
נופפתי לשומרים והתקדמתי לעברם
" שלום גברתי "
הם קדו בפניי
" מכיוון שלא נותנים לי לצאת מפה
החלטתי לעשות משהו יעיל ולשמח
אתכם מעט "
חייכתי אליהם במתיקות
" הכנתי לכם כדורי שוקולד "
הגשתי להם את הצלחת
" תודה רבה לך , גברתי "
אחד השומרים הודה
ואחריו השאר
התחילו לזרוק מחמאות ולקחת מהכדורים
" טעים ?"
שאלתי תוך כדי שהם אוכלים בהנאה
הם הינהו אליי בהכרת תודה
וודאתי שכולם אכלו לפחות כדור אחד
" טוב , אני יחזור לבית "
הם הודו לי שוב
ונופפתי להם לשלום
כשסגרתי את הדלת אחריי קפצתי בהתרגשות
ומחאתי כפיים
זה הולך להיות מצחיק

אני ניגשת ישר לחלון ומציצה לעברם
לא עובר שלוש דקות
ואני מתחילה לראות את האי נוחות הברורה שלהם
הם במהירות רצים לעבר השירותים והשער נשאר ריק
אני צוחקת מהמבט הסובל על פניהם
אני במהירות לוקחת את הטלפון
ויוצאת מהדלת
אני רצה בשביל גישה ונכנסת לעמדה שלהם
אני לוחצת על כפתור הפתיחה של השער
השער נפתח לאיטו ואני יוצאת ממנו במהירות
יש 
אני מתחילה לרוץ וברגע שאני רואה מונית
אני מניפה בידי במהירות והיא עוצרת
אני נכנסת וסוגרת את הדלת
" לבר קוקונט , בבקשה "
אני אומרת והנהג מהנהנן ומראה הקידמית ומתחיל בנסיעה
אני מסתכלת על הנוף מהחלון
אני בטוחה שלוקאס ימצא אותי
תוך כמה שעות ובטח גם יתעצבן
אבל אני חייבת להוכיח לו שהוא לא יכול לשלוט בי
אני חייבת להתחיל לעבוד ולחזור לחיים שלי
אני לא יכולה לשבת כל היום בחוסר מעש באחוזה
תוך רבע שעה אנחנו בבר
אני יוצאת מהמונית ומשלמת לו
אני מודה להנהג החביב והוא נוסע

אני נושמת עמוק ונכנסת
בזמן הזה של היום הבר מתפקד כמסעדה
אין היום הרבה אנשים
אני ישר רואה את מיה ממלצרת לזוג זקנים
שיושב בפינה
" מיה !"
אני קוראת בקול ומנפנת לה לשלום
היא מסתובבת ומסתכלת עליי בשוק
לאחר שנייה היא מחייכת חיוך גדול ורצה אליי
היא עוטפת אותי בחיבוק גדול
" מיילי ! , איפה היית ?"
היא שואלת אחרי שנפרדנו מהחיבוק
אני מסמיקה
מה אני אמורה להגיד לה
" זה סיפור ארוך "
אני מגרדת בראשי במבוכה
היא מהנהת אליי בהבנה
" מיילי !"
אני מסתובבת ורואה את תום
יש גבס על ידו
כואב לי שהוא נפגע בגלל ההורים שלי
אני מחייכת אליו והוא רץ לעברי ומחבק אותי
" את בסדר ?"
הוא שואל
" אני בסדר "
אני מהנהנת אליו
" באתי לעבוד "
אני מחייכת חיוך גדול

" באמת ?"
אני מסיטה את מבטי ורואה את המנהל שלי , זק
" היי , זק "
אני אומרת במבוכה
בכל זאת הברזתי מהעבודה במשך חודש וחצי
אני מסתכלת עליו במבט מתנצל
" את יכולה להמשיך לעבוד פה , מיילי "
הוא מגחך
" תודה "
אני מחבקת אותו

אחרי שעה וחצי של עבודה מפרכות
אבל מהנות
אני בידיוק מנקה את הבר
אחרי שחפרתי עם מיה על החתיך שיושב בשולחן הצדדי

לפתע אני שומעת שאגה
פאקינג , שאגה

" איפה היא ?!?!"

הסתבכתי בפאקינג צרות

tough  love Where stories live. Discover now