You do not know who I am/ פאנפיק פרסי ג'קסון

1

למה , למה ? אתם שואלים , יש לכם הרבה שאלות בדיוק כמוני והשאלה העיקרית שלי , זה מה שבדיוק אני רוצה לדעת כרגע , למה פאקינג השעון מעורר שלי לא צילצל בזמן ????????
אני אחשב מאחרתתתתתתתת , שיטטטטטט .
לבשתי מהר את הבגדים שלי , אכי מהר שיכולתי "למה זה תמיד קורה לי ????" צהקתי "בוקר טוב גם לך מותק " אמר לי אבא שלי בחיוך , הוא קשר למאי את השרוכים של הנעליים שלה , בנתיים שאני מתרוצצת מחפשת את הנעליים שלי "אני מאחרת " אמרתי בפניקה "תנשמי רגע מתוקה " אמר לי אבא שלי "קפה בייב " אמר לאבא השני שלי "תודה מותק " אמר ונתן לו נשיקה בשפתיים "איכססססס" צהקה מאי והוא קצת צחק "שמתה למאי ארוחת בוקר " שאל אותי אבא שלי "כן בטח ,אני יכך אותה לגן " אמר לי אבא השני שלי , נעלתי מהר את הנעליים שלי וסידרתי את השיער הבלונדיני שלי בקוקו גבוהה "ביי " אמרתי "רוצה תרמפ " שאל אותי אבא "אני כבר גדולה " אמרתי מתחילה ללכת מהר מעוד לבית ספר , עזבו את זה שאני הברזתי כרגיל מהפרטני שלי במטמתיקה בבוקר כי רציתי עוד לישון ומטמתיקה זה חרה , אני גם מאחרת ממש !!!!!!!! למה זה תמיד קורה דפקה לייייייייייייייי , רצתי מהר לתחנת אוטובוס , עליתי על האוטובוס שמוביל קרוב לבית ספר שלי , יצאתי מהאוטובוס , כמו כול בוקר רחובות ניו יורק היו יחסית רועשים ,ניו יורק בכללי עיר לא הכי שקטה ,תאמינו לי , בתור אחת שגרה שם , נכנסתי בשער בית הספר שליד הכניסה של בית הספר חיקה לי הוא , חייכתי חיוך קטן "היי " אמרתי לו "כמו תמיד אה " אמר מנשק אותי בשפתיים "כמו תמיד " אמרתי מחזירה לו נשיקה , נכנסו לבית ספר , התחלנו לעלות לכיתה שלנו .
אז..... אני בת 16 , אני גרה בניו יורק עם אחותי הקטנה מאי בת ה4 , יש לי חבר בשם מייקל ,כן אני מאוהבת בו קשות , כי למה לא בעצם ?
הוא גדול ממני בשנה , אני בן הבנות ה"מקובלות " בשכבה , זה נחמד , אבל לא יותר ,אה ומשהו חשוב , תשערו עם רואש פתוח כול הסיפור , אחרת אתם טחתפו התקף לב , אז ככה מתחיל הסיפור שלי..........
אוי נו , באמת, שכחתי לגמרי , קוראים לי פייפר , נעים מעוד

להמשיך?