התחלתי לרוץ לסלון
הרמתי מהר את המכנס שלי ושמתי אותו עליי רצתי לכניסה ושמתי נעליים במהירות
רק שלא יצא , רק שלא יצא !
חטפתי את הטלפון מהשידה
פתחתי את הלדת ויצאתי החוצה
עמדתי בכניסה לשער באתי לצאת אבל השומרים
המעצבנים האלה חסמו לי את היציאה
" היי אתם יכולים לזוז בבקשה ?
אני צריכה ללכת "
" אנחנו צריכים לקבל אישור מהבוס בישביל זה "

פאק , מה אני יעשה ? , ככה הוא יבין
שברחתי ממנו

" הבוס אישר , אל תדאגו , אתם לא רוצים להפריע לו נכון ?"
הם נראו מהססים
" אוקיי , את יכולה לצאת " הם התחילו לפתוח את השער , אך עצרו כששמעו צעקה מאחורינו

" מיילייייי!!!!!! , בואי הנהה !!! , לאן ניראלך שאת הולכת !! "

אני שומעת אותו צורח בחירפון ומנסה לצאת בכל זאת
אני לא מסוגלת להישאר כאן איתו
אני לא יודעת למה הוא מסוגל
לא מאמינה שהתחברתי לרוצח
יש לו דם על הידיים
אני לא רוצה שום קשר לזה

" נוווו תיפתחו לי כבר בבקשההה "

אני צורחת בפחד ומנסה לצאת מהחריץ של השער
אני שומעת תפיפות של רגליים רצות
אני מצליחה כבר להשחיל חצי גוף מהחריץ כשאני שומעת אותו
" תתפסו אותה ! עכשיו ! "
אני מסתכלת על השומרים המבולבלים רצים אלי
אני מרגישה ידיי ברזל תופסות אותי
" דייי תעזבו אותי כבר ! , תשחררו!!
בני זונותת !!! "
אני מנסה להשתחרר מאחיזתם הקובלת
מה אני לא עושה
צורחת, בועטת , שורטת , צובטת
אבל שום דבר לא גורם לגורילות האלה לשחרר ממני
לוקאס מתקרב אליי וחוטף אותי מידהם
" דיי , תעזוב אותי , אני לא רוצה להיות כאן ,
אני לא רוצה להיות איתך ! "
אני צורחת עליו
" זה לא לבחירתך "
אומר בכל קר ואכזרי
הוא גורר אותי כל הדרך בשביל הגישה בזמן שאני צורחת עליו ומנסה בשארית כוחותיי להשתחרר
הוא דוחף אותי לבית סוגר את הדלת
וצליל נעילה נשמע
אני מביטה בו מבועתת בעיינים פקוחות גדולות
כרגע מנהל המאפיה של שיקגו שהוא
פאקינג רוצח
רוצח חתיך רצח כן ?
אבל עדין רוצח
נעל אותי בבית שלו
ולא נותן לי ללכת
אפשר להבין למה החיים שלי כאלה חרא ?!

" מה קורה לך ? , אני לא מבין , למה ניסית לברוח ?!"
הוא צועק עליי
" אני... אני ..שמ..עתי את השי..חה שלך בחדר "
אני מגמגמת, נו באמת

הוא מסתכל עליי בהלם
מבין את ההשלכות של העניין
מבין שחשפתי אותו
" אתה רוצח " אני מצביעה עליו באשמה
" אני רוצה ללכת מכאן , עכשיו "

" את לא הולכת מכאן לשום מקום " קבע באדישות
עיניו הירוקות שידרו כזה קור ואפלה שנירעדתי

" מה ? אתה לא יכול להחליט דבר
כזה ! , אני רוצה עכשיו ללכת וזה מה שיקרה "
אמרתי באומץ כיאלו אני לא רועדת מבפנים

התחלתי להתקדם לכיוןן הדלת

בשנייה אחת הוטחתי בקיר ולואקס גהר מעליי
וכלא אותי בין ידיו
" אני חושב שהייתי ברור נסיכה
את לא הולכת מפה לשום מקום
הבנת ?! "
צרח
לא לא זה לא קורה לי , אני לא יכולה להישאר פה !

" לא רוצה להישאר פה ! אני בחיים לא יחייה באותו בית עם רוצח !" צרחתי את נשמתי
בפרנויה ועצבים

" לא אכפת לי אם את רוצה או לא !!
כן , אני רוצח ואת שייכת לי !
ואת לא זזה מפה לשום מקום !"

" לא אני רוצה לבית שלי ! תעזוב אותי כבר
בן זונהה "
צרחתי עליו והתחלתי להרביץ לו עם אגרופיי בניסיון להשתחרר

" זה הבית שלך מהיום , ברור ?!
כבר מזמן הייתי צריך להוציא אותך מהדירה
הזאת שאת גרה בה עם הפאקינג תום
הזה "

לא ,הוא לא הגיוני בשיט , אני בחיים לא יעזוב את הדירה עם תום
אני בחיים לא יעזוב את תום

" אני ברור ?!"
צעק עליי וחשק שיניים
הוא כבר כולו אדום מעצבים

" לא זה לא ברור !" צעקתי ודפקתי לו בירכית
לביצים
רצתי לדלת בניסיון לפתוח אותה
אבל הבן זונה לקח את המפתח
" תביא לי את המפתח "
הושטתי את ידי
" מצחיק , בואי נעלה אני יראה לך את החדר שלך
מהיום "
צחקתי , לא הוא לא נורמאלי
חדר ? שלי ? אני לא נשארת פה דקה
המשכתי למשוך בדלת כאלו היא תפתח
פתאום
איזה גאונה אני וואו
הוא התקרב תפס את ידי והתחיל לגרור אותי למעלה
טוב , לפחות הצלחתי להפיל לו כמה תמונות ואפילו שברתי אגרטל אחד !
לבסוף הגענו לאיזה חדר ולפני שהספקתי למצמץ הוא דחף אותי לחדר וטרק את הדלת
יופי נישארתי לבד , ממש יופי , באלי למות
והנה לו צליל הנעילה המוכר לי כבר
יופי , מיילי המצבים שאת מגיעה אליהם בחיים
פשוט מדהים
כאלו היקום אמר
הא , החיים של מיילי משעמים מידיי
מה נעשה ?
יש לי רעיון
נדאג לזה שמאפיונר חתיך יחטוף אותה ויכלא
אותה בבית שלו
כן , זה תוכנית מעולה !

סרקתי את החדר , מיטת קינס סייז עם אפריון
כורסאות מדפים חדר ארונות בגודל של הבית שלי
אמבטיה מטורפת וכיור ענק שמתחתיו ארון
שמפוצץ בכל תכשיר טיפוח שאי פעם קיים
יופי , ממש כלוב מזהב !

בנות בבקשה תגיבו , אני רוצה לדעת אם את אוהבת ואם להמשיך להעלות פרקים
יש לי אותם כבר מוכנים אני רק רוצה לדעת אם לפרסם
אוהבת 😍

tough  love Where stories live. Discover now