נקודת מבט ניל-
אמא שלי שומרת על הילדים.
ליה רוקדת ברחווה עם עוד 3 גברים, כן אני יודע ללכת לשם לעצור את זה מייד.
אבל הטלפון מהעבודה מפריע.
"אחי! מתקיפים אותנו." קולות של ירייה זה אחי.
פאק.
"בדרך" אני מחזיר מנתק ופונה לליה "חייבים ללכת! עכשיו!" אני צועק והיא מהנהנת.
אנחנו מחליפים עם חבר כנופיה שהיה במועדון את הרכבים לאופנוע והוא עם המכונית. וטסים לשם.
תמיד יש ליי נשק.
אנסטסיה מעדיפה סכינים משום מה.- מיוחדת. כבר אמרתי?
הגנו לשם ושיט... קרב יריות ביננו לבין הכנופיית רחוב מזויינת- חרא.למזלי אני צלף מצויין יריתי לאחד ביד לשני ברגל ולאחי נגמרו הכדורים אז הוא התחבה מאחורי רכב.
אנסטסיה דקרה אחד לא היו פצועים משלנו מזל.
ניקינו עקבות ועפנו משם.***********
"רוצה סרט?" ליה שאלה והנהנתי
הילשים נרדמו אמא שלי הלכה ואני ואנסטסיה רואים סרט ואוכלים פיצה בלי לשים לב אני בוהה בה הראש שלי טיפה מעלייה היא שמה את ראשה על החזה שלי מחבקת אותי חצי חיוך הרגשלים שלה על הספר אני צריך ליהיות 'גבר' אז אני יושב עם היד מאחורי הספה והיד השניה מסתירה תזקפה... מה אתם רוצים כאילו ראיתם אותה?? אחות אחות.. אבל לגוף שלי יש רצונות משלו.
בסוף הסרט היה משעמם למוותתתתת אז נרדמתי ואחרי ליהיום למחרת ערב-
נקודת מבט ליה-
"שלום, את יודעת איפה.." מישהו התחיל להגיד עם הקול הזה.
פאק.
לא לאאא לא! הכל חזר אני מרגישה רדודה, טיפשית, מפגרת! איך? איך? הוא זיההה אותי מה הוא עושה כאן? עברה יותר משנה!
מה הוא רוצה הוא יודע למי הוא פנה?
אני חושבת לעצמי ורצה רצה הכי רחוק מדודי.
מהמאמלל שלי. מהעינוי הניצחי הזה.פרק קצר עם 271 מילים סוריייי מבטיחה הפרק הבא יהיה יותר ארוךך תודה לקוראים🥰
YOU ARE READING
The motorcyclist
Short Storyאנסטסיה עוברת ילדות קשה בבית. היא מחליטה לברוח בגיל 16 מהבית אז מוצאת את עצמה בהריון כתוצאה מהאונס, אנסטסיה מוצאת את עצמה מפרנסת את הילד/ה שלה באמצעות מרוצי אופנוע. לאט לאט עם הזמן אנסטסיה מתאהבת בכלי המדהים היא מחליטה להצטרף לכנופיית אופנוענים שם...