3

189 7 1
                                    

הגעתי ללוקר שלי בבוקר, נאנחת בייאוש עוד לפני שיום הלימודים מתחיל.
"בוקר קסום" שמעתי את הקול של האנטר מעלי, למה הוא חייב להיות פאקינג 1.90 כשאני כזאת גמדה?!
"הרגע הפכת אותו לנורא" אמרתי.
"לא נכון, הפכתי אותו למושלם." הוא חייך. אני לא מאמינה שאני צריכה להרים את הראש שלי כדי להסתכל עליו. הסכלתי עליו במבט שואל.
"הנה" הוא הביא לי זר פרחים שהחביא מאחורי גבו. 
"מה זה אמור להביע?" שאלתי, לא מתרגשת מהאירוע.
"אני רוצה שתצאי איתי, אז הבאתי לך זר ורדים." הוא חייך חיוך תמים. שילך להזדיין ולמות המעצבן הזה.
"מעריכה את ההשקעה אבל אני הולכת לחלק את הורדים האלה לכל הבנות שם שרוצות לרצוח אותי." הצבעתי על הבנות שעמדו לא רחוק מאיתנו. חטפתי לו את הזר מהיד וחילקתי לכל בת ורד. "מתנה מהאנטר" חייכתי אליהן. 

באחת ההפסקות ישבתי עם כמה בנות בדשא מאחורי בית הספר, הן פטפטו להן ואני נשארתי בשקט והקשבתי. לפתע אחת מהן פנתה אלי, "למה את מסרבת למר-חתיך-האנטר?" היא שאלה. איך לעזאזל אני מסבירה דבר כזה? 
"הוא לא הטעם שלי." שיקרתי. 
"אין סיכוי. הוא הטעם של כולם." היא אמרה מיד. "הוא חתיך, הוא נחמד, הוא רומנטי, הוא חכם-" היא התחילה לדבר שוב "ואפשר לחפור עליו שעות כן כן הבנתי" קטעתי אותה.
"סיגריה?" אחת אחרת שאלה אותי בלי קשר לשיחה. 
"לא תודה, אני לא מעשנת" השבתי לה בחיוך. מעניין אם האנטר מעשן... הוא בטוח מעשן כי הוא כזה 'קול'.
"למה הוא בכלל רוצה אותך? סליחה לא התכוונתי שזה יצא מעליב פשוט-" האחת הקודמת מיהרה להתנצל אבל אני קטעתי אותה. 
"אני יודעת אני יודעת. הוא יכול להשיג את כל מי שהוא רוצה, אז למה שהוא יבחר במישהי כמוני? אני לא יפה, אני לא רזה, אני ממש נמוכה, מילא אם זה היה בגלל האישיות שלי אבל הוא בקושי מכיר אותי." משכתי בכתפי. 

כל שאר הילדים העצלנים בקבוצה שלנו בעבודה לכיתה החליטו לפרוש, אז מכריחים אותי לארח אצלי את האנטר. לסתומים האלה לא איכפת מכלום.
שמעתי דפיקות בדלת, ידעתי שזה הוא והלכתי לפתוח אותה בחוסר רצון.
"הייייי" הוא חייך.
"כנס..." נאנחתי. הלכתי לחדר שלי להביא את הספרים והמחברות והוא הלך אחרי.
עמדתי עם הגב אליו וחיפשתי מחברת כלשהי, שפתאום הרגשתי משהו מתעסק לי בשיער. זה הרגיש נחמד האמת, אבל לא יכולתי לתת לו להמשיך.
"תעיף את היד שלך מהראש שלי או שאני תולשת לך אותה." אמרתי בעצבים.
"כרצונך~" הוא אמר בקול מתלהב ומיד הזיז את היד שלו.
"יש לך פה הרבה פוסטרים של רוק ומטאל..." הוא אמר.
"אני גיטריסטית למה ציפית? כאילו שלך יש טעם יותר טוב" גלגלתי את העיניים שלי.
"יש לי טעם נהדר, עובדה שאת הטעם שלי." הוא רומטיקן גרוע.
"דיברתי על מוזיקה, טמבל." הסתובבתי אליו ונתתי לו מכה קטנה בראש.
"אז... שמעתי שאני לא הטעם שלך" אני רואה שהוא צוטט לי היום.
"מפתיע אות שאני לא בקטע של בריונים מגעילים וצבועים?" השבתי לו. בלי להגיד כלום הלכתי לסלון והתחלתי לעשות את העבודה. 
'אולי הוא השתנה? אולי שווה לתת לו סיכוי?' חשבתי לעצמי, אך מיד מחקתי את המחשבה הזאת מראשי. יש לי מספיק צלקות שיזכירו לי מי הוא באמת.
"וגם שמעתי שאת לא מבינה למה אני רוצה אותך." הוא המשיך, מתעלם לגמרי ממה שאמרתי מקודם.
"אתה מתנהג ככה כדי לגרום לכל הבנות לשנוא אותי. לא היה לי כוח להגיד להן את זה פשוט." זה ההסבר היחיד, הוא פשוט בריון.
"שלא תעזי להגיד את זה." הוא אמר ברצינות מוזרה והתקרב אלי. "את נהדרת... אני ממש לא הולך לפרט על זה עכשיו כי זה יקח שעות." הוא המשיך.
'אל תכנעי אל תכנעי אל תכנעי לקסמים שלו עכשיו.' אמרתי לעצמי.
"א-אני אסיים את העבודה, עשית מספיק" מילמלתי במבוכה והוצאתי אותו מהר מהבית.

עברו כמה שעות מאז שהאנטר הלך והשאיר אותי בהלם, צפיתי בטלוויזיה שפתאום הטלפון שלי התחיל לצלצל.
"הלו לולה" אמרתי.
"ניקו!!!!!!" היא צעקה.
"מה?" נאנחתי. על מה כל ההתלהבות?
"שמיניסט ממש חתיך הציע לי לצאת!!!" היא צעקה בהתלהבות. 
"ומה אמרת לו?" שאלתי בסקרנות.
"כמובן שהסכמתי!" היא צעקה.
"איך קוראים לו? כמה זמן אתם מכירים?" שאלתי בחשדנות. רק שלא תצא לי עכשיו עם החתיך הראשון שהיא רואה.
"אני מכירה אותו כבר כמה שבועות מקורס שירה וריקוד..." אה הוא גיי. "וקוראים לו ניק." היא אמרה.
"את צוחקת עלי נכון?" שאלתי תוך כדי שאני מנסה לה להתפקע מצחוק. הוא ניק ואני ניקו.
"כאילו, השם שלו זה דניאל אבל כולם קוראים לו ניק משום מה." היא אמרה. 
"מה? למה?" שאלתי.
"הוא אומר שזה סיפור ארוך... בכל אופן, את באה לטיול יומיים של הכיתה נכון? אין סיכוי שאת נוטשת אותי שם לבד." היא קבעה. 
"ברור מה נראה לך." ציחקקתי.
"טוב אני חייבת ללכת אהבת חיי בא לאסוף אותי לדייט!" היא אמרה בהתרגשות.
"הוא מביא גם את בן הזוג שלו?" שאלתי בציניות.
"סתמי" היא צחקה וניתקה. 
בעוד כמה ימים הכיתה שלי יוצאת לטיול עם שינה, זה אמור להיות ממש מגניב. ישנים במדבר בשקי שינה מתחת לכוכבים. ונתנו לי להכין פלייליסט לשים בחלקים בטיול אז שמתי כמובן שירים נהדרים ולא טראש פופ של מסיבות. 

Castles made of sandWhere stories live. Discover now