/18.12/
הי, בייבי,
אני מקוה ששלומך בסדר.
אני באמת מנסה להסתדר.
התחלתי לקבץ נדבות.
אני מניח שזה הדבר היחידי שיעזור לי לשרוד פה.
אנשים נתנו לי,
אני יכול לשרוד מזה.
אני יכול.
אני בטוח.
עדין יש לי עיגולים שחורים מתחת לעינים,
והעינים שלי שקועות במידה מבחילה.
אני מניח שאני ממש חיוור,
למרות שהיה קשה לראות את גוון עור הפנים שלי במראה בתחנת דלק,
היא היתה מלוכלכת ממש.
מתגעגע אליך ברמות שלא תוכל לדמין, בייבי.
תשמור על עצמך.☺
YOU ARE READING
ONE MONTH
Randomלעולם לא אפסיק לכתוב לו, לא משנה איפה אני נמצא, או כמה שיט אני עובר. הוא כבר לא אתי, אבל אני מקוה שטוב לו שם למעלה. אה, ואני עדין קורא לו בייבי. אל תחשבו שאני מוזר, אני לא. אני פשוט מתגעגע אליו.
