Was My Teacher//Book2

Chapter 02-I'm Here, Don't You Worry

Pov Sam

פקחתי את עייני, והדמעות כבר עשו את דרכן במורד הלחי, הסתכלתי סביבי והבחנתי שאני נמצאת בבית-חולים ומחוברת למכשירים.
הבכי שלי גבר יותר ויותר וכשצעקתי את שמו של ליאם הדלת נפתחה במהירות ונייל נכנס.

"את בסדר, את חייה"אמר והחל לחבק אותי
"אני לא רוצה להיות בסדר! אני לא רוצה להיות חייה, אני רוצה למות!!"צעקתי תפסתי את האינפוזיה וניסתי לפוצץ אותה .

נייל תפס אותי בחוזקה, והרופאים נכנסנו במהירות, והזריקו לי משהו
"מה זה? מה הזרקתם לה?"שמעתי את נייל במעומם
"זה סם הרגעה, אל תדאג היא תישן למספר שעות"אמר הרופא ויצא מהחדר.

••••
"איך את מרגישה?"שאל ליאם הפנתי את ראשי אליו ואמרתי
"אל תישאל אותי שאלות כאלו, זה מעצבן."
"דאגתי לך סאם, את הייתי נעדרת במשך חמישה ימים, היית בתרדמת שלושה ימים, דאגתי לך."אמר הסטתי את ראשי

"מי כאן?"שאלתי מתאפקת לא לתת לדמעות לרדת
"נייל בחוץ, זאיין ומארלי בקפיטריה והארי נמצא פה בחוץ יחד עם לואי."

"אני רוצה לראות את לואי."אמרתי במהירות
"לא, אני לא רוצה שהחלאה הזה יתקרב אלייך!"צעק נשכתי את שייני בחוזקה מתאפקת לא לומר שהחלאה האמתית כאן היא הארי!

לא שמעת ליאם? הארי דרס את ג'ייק, הארי רצח את אבא! הארי נהיה מורה בבית-ספר שלנו מפני שהוא רוצה להרוג אותנו ולנקום את פאקינג מותו של אימא שלו!

"תכניס את לואי, ותסתלק מכאן!"אמרתי בכעס
הוא הביט בי כמה שניות ויצא ואחריו נכנס לואי הוא סגר את הדלת ושאל
"איך את מרגישה?"
"כואב לי טיפה הבטן, מה איתך?"שאלתי
"הארי נמצא כאן את יודעת?"שאל הינהנתי ואמרתי

"תעיף אותו מכאן, אני לא רוצה לראות את הנבלה הזה כאן"אמרתי
"תשאיר אותנו לבד לואי"שמענו את קולו של הארי, פערתי את עייני וצעקתי

"צא מפה!תצא מהחדר, תצא!!"צרחתי ליאם נכנס לא מבין מה הולך כאן .
התחלתי לבכות, ולא הפסקתי לצעוק
"תוציאו אותו מכאן, שיצא! אני לא רוצה את הנבלה הרוצח הזה כאן!"צעקתי והתחלתי לבכות לואי התקדם לעברי במהירות וחיבק אותי קברתי את פניי בחזה של לואי ולא הפסקתי לצעוק ולבכות .

"אני לא מבינה"מיד אמרתי
"הארי הוא רוצח שכיר."אמר בקול חלש
"מה?"אמרתי בקול רועד

"תעיפו אותו מכאן!!"צרחתי והתחלתי להשתגע ולהעיף דברים

"אתה משקר!אתה שקרן!"צעקתי
"התנקמתי בכם, כשגיליתי שלאבא שלך יש סרטן, הגעתי לחדר שלו בבית-חולים ניתקתי את כל המכשירים,וחנקתי אותו!

ואחיך?דרסתי את אחיך בזמן שאת היית עסוקה בלקשור שרוכים!ואז הציבו אותי להיות מורה בבית ספר שלך, זה הייתה התוכנית הטובה ביותר להתקרב לשני האחים ולהרוג אותם.
מה היה חושד בי? הרי אני המורה שלך."

"הוא רצח את ג'ייק, הוא רצח את אבא!"צעקתי הארי השתחרר מאחיזתו של ליאם ורץ לעבר הוא העיף את לואי ממני ותפס אותי בלחי וכיווץ אותה
"את רוצה לחטוף ממני עוד קצת?לא הספיק לך?!"לחש בכעס

"תעזוב אותה!"צעק ליאם והעיף אותו ממני התחלתי לנשום באיטיות, העיינים שלי היו פעורות, רעדתי , ההבעת פניו של הארי זאת הבעת פנים שמעולם לא ראיתי, הוא היה מלא בזעם, שנאה, תיעוב, נקמה, בתוך עיניו היו להבות.

"אני רוצה לחזור לבית, קח אותי לבית."אמרתי במהירות וניתקתי את המכשירים מיידי קמתי מהמיטה ונפלתי על הרצפה .
"את לא יכולה לצאת מכאן."הרופא אמר ועזר לי לקום

"אני רוצה לעוף מפה, אל תתעסק איתי! תכין את הדברים שאני צריכה לחתום עליהם ואני עפה מכאן!"אמרתי בכעס תפסתי את השקית של הבגדים שמארלי השאירה לי ונכנסתי לשירותים.

•••
"למה התפרצת ככה על הארי?לא חזרתם?"שאל זאיין הרגשתי איך עולה לי הקיא לפה ואמרתי
"לעולם!לעולם אל תגיד דבר כזה אתה שומע?!"צעקתי

"תעזבו אותה, היא צריכה לנוח"אמר לואי ליאם הביט בלואי במבט קר ושונא.
לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי
"תודה לואי, אני חייבת לך את החיים שלי."אמרתי בחיוך

"חברה, כמעט איבדת את החיים שלך, עדיף שתתאוששי בנתיים ואז תאמרי דבר כזה אוקי?"אמרה מארלי גיחחתי ודחפתי אותה ולאחר מכן נשענתי עלייה.

הגענו לבית, נייל דימם מנוע ויצא מהמכונית הם עזרו לי לצאת ואחרי מספר דקות פאפרצי תפסו אותנו והחלו לצלם אותו לשאול מספר שאלות כמו : 'סאם זה נכון שניסית להתאבד?' או 'זה נכון שאת והארי חזרתם?' רציתי לקחת את המקרופנים והמצלמות ולתקוע להם אותם עמוק בתוך התחת.

"תעלי להתקלח, אני אסע להביא לך בגדים.מארלי בואי איתי" ליאם אמר ויצא מהבית יחד עם מארלי, נשארתי בבית עם לואי,נייל,וזאין.
"אתם גרים ביחד?"שאלתי והתיישבתי על הכיסא

"כן."אמר זאיין
"רגע,רגע! אתם באים להגיד לי שהארי גר פה?!"הרמתי את קולי הם הנהנו הרגשתי שעולה לי קיא לגרון רצתי מיד לשירותים והקאתי את תוכלת קיבתי.

הרגשתי שמרימים לי את השיער, הבטתי למעלה והבחנתי בלואי הבטתי בו בעיינים מתחננות, בעיינים שדורשות עזרה.

"אני שומר עלייך, אל תדאגי."אמר ונישק אותי במצח ולאחר מכן חיבק אותי
"הוא התעסק עם הדבר הכי חשוב לי, ג'ייק הוא ישלם על זה אני מבטיחה!"