My little prince (boy×boy)

I'm sorry

-נ.מ. ג'ס-
לא. לא לא לא! אני לא יכול לאבד גם אותו. קורי קרס על הרצפה מדמם. ''לא לא לא בבקשה לא'' התכופפתי אליו. הנסיכה צרחה וברחה משם, פחדנית. קורי דימם מהבטן. ''תישאר איתי'' מלמלתי וניסיתי לחסום את הדימום שלו. ''ג'ס אני......'' מלמל קורי והשתעל דם. ''היי היי אל תתאמץ, אתה תהיה בסדר'' חייכתי אליו ודמעות זלגו מעיניי. ''ג'ס.... אני אוהב אותך'' קורי לחש והלב שלו הפסיק לפעום. ''לא....'' דמעות זלגו מעיניי יותר מהר. ''בבקשה לא....'' הזזתי את השיער מהפנים של קורי. הוא היה קר כמו, כמו גופה. ''גם אני אוהב אותך'' לחשתי ובכיתי מעליו. שמעתי רעשים של ריצה מהמסדרון. 'אסור שאני אהיה פה שהם יגיעו' ברחתי מהחלון. השומרים הגיעו לחדר. שמעתי כמה צרחות אבל המשכתי לברוח.

-פלאשבק-
קורי ישב בחדר שינה וניגן בגיטרה. סיימתי לסדר את הסלון והלכתי לחדר שינה. ''היי'' אמר קורי בחיוך תוך כדי נגינה. ''היי'' התיישבתי לידו ונישקתי אותו בלחי. הוא חייך והניח את הגיטרה בצד. ''אתה מנגן יפה'' ציינתי וחיבקתי אותו. ''באמת? תודה!'' הוא אמר בהתלהבות וחיבק אותי בחזרה. ציחקקתי ונישקתי אותו.
-סוף פלאשבק-

כבר היה צהריים. התיישבתי בגבעה שמול בית הקברות כדי לצפות בהלוויה של קורי וצפיתי בהם מרחוק. ''אידיוטים, הם כולם אידיוטים כפויי טובה'' רטנתי לעצמי וקטפתי פרחים.

-פלאשבק-
קמתי בבוקר. הסתובבתי כדי להעיר את קורי אבל הוא לא היה לידי. ''ק-קורי?'' מלמלתי והסתכלתי מסביבי. הוא לא היה בחדר. קמתי והלכתי לסלון. ''קורי?'' הוא לא היה שם. הלכתי למטבח ''קורי?'' הוא לא היה גם שם. ''קורי זה לא מצחיק'' התחלתי להילחץ. חיפשתי אותו בכל הבית. ''קורי!'' נלחצתי יותר ויצאתי למרפסת. קורי ישב במרפסת ועישן. ''היי הכל בסדר?'' הוא שאל בחיוך. חיבקתי אותו ''שלא תעז להפחיד אותי ככה שוב'' אמרתי בשקט. ''סליחה, רק יצאתי לעשן'' הוא אמר. ''אל, זה לא בריא'' לקחתי לו את הסיגריה וכיביתי אותה. ''מבאס אחד'' הוא רטן. ''אוח תסתום'' נישקתי אותו. הוא נישק אותי בחזרה. התנתקתי ממנו ''איכ, טעם של סיגריות'' רטנתי. ''טוב נו אני לא אעשן יותר, בסדר?'' קורי נישק אותי בלחי. ''המ..... טוב'' נישקתי אותו.
-סוף פלאשבק-

ההלוויה נגמרה וכמעט כולם הלכו. כולם חוץ מליסה. הלכתי לקבר של קורי שמתי עליו את הפרחים שקטפתי. ''היי'' אמרה ליסה שישבה מול הקבר. ''היי'' אמרתי והתיישבתי לידה. ''אני כל כך מצטערת, זה הכל באשמתי'' היא קברה את הראש בברכיים שלה ובכתה. ''היי היי זה לא באשמתך'' ניסיתי להרגיע אותה. ''אתה לא מבין, אני זאת שהתקשרה והסגירה אתכם'' היא אמרה בשקט. ''את עשית מה?'' הופתעתי. ''קורי התקשר אליי להגיד לי כמה שהוא מאושר אצלך ואני כעסתי שהוא שמח אז ניסיתי לקחת את זה ממנו. לא חשבתי שזה מה שיקרה'' היא אמרה וניגבה את הדמעות שלה. כעסתי כל כך. רציתי פשוט להרוג אותה. אבל גם ריחמתי עליה, אפשר לראות כמה אשמה היא מרגישה. חיבקתי אותה ''זה בסדר, אני יודע שלא התכוונת, וקורי לא היה רוצה שתאשימי את עצמך''.

-פלאשבק-
''אז מה אמרת לליסה בזמנו?'' קורי שאל אותי תוך כדי ארוחת הבוקר. ''המ?'' מלמלתי. ''כשחטפת אותי, מה אמרת לליסה?'' קורי שאל שוב. ''הו, אמרתי לה שאם היא תיתן לי לשנות את עתידה היא תהיה המלכה במקומך'' אמרתי והמשכתי לאכול. ''הו....'' הוא אמר בשקט ואכל. ''אתה לא כועס או משו נכון?'' שאלתי. ''אני כועס על ליסה, אבל תאמת, מגיע לה, אני אף פעם לא רציתי להיות המלך, חוץ מזה אני מאושר איתך'' הוא חייך.
-סוף פלאשבק-

ליסה כבר הלכה. אני נשארתי שם לגמרי לבד. ''קורי אני מצטער, זה היה צריך להיות אני'' אמרתי לקבר. ''אני לא יכול לאבד גם אותך, אני כבר איבדתי את כל מה שהיה לי'' דמעות זלגו מעיניי. ''אני מצטער, כל זה באשמתי'' לחשתי. ''אני אוהב אותך, וסליחה שלא יצא לי להגיד לך את זה שעוד הייתה לי הזדמנות''.

-פלאשבק-
ישבנו במיטה מחובקים. ''תגיד, איך אתה בכלל עושה את הקסמים האלה?'' קורי שאל אותי. ''למדתי קסם אחרי שאנה מתה, קיוויתי שאם דבר כזה יקרה לי שוב אני אוכל לעשות משו'' אמרתי ושיחקתי עם השיער של קורי. ''הו'' הוא אמר בשקט ''ואיך בכלל אתה עושה את זה?'' הוא שאל. ''כשאני שר אני יכול ליצור אשליות, אם אני ממש מתאמץ אני יכול להפוך את האשליות האלה למציאות, אבל רק לזמן קצר.'' הסברתי. ''מגניב'' קורי אמר בחיוך.
-סוף פלאשבק-

''זהו זה, קסם! זה התשובה!'' קמתי במהירות. ''גם אם זה לא יעבוד אני חייב לנסות''. התחלתי לשיר. לאט לאט האבנים מסביבי התחילו להתעופף. 'אני חייב להתאמץ יותר' ניסיתי לשיר עם יותר כוונה. האדמה מעל הקבר של קורי התחילה להתעופף. 'קדימה' הארון קבורה של קורי נפתח. 'רק עוד קצת' חלק מהשיער שלי התחיל להלבין. כל כך הרבה כוח יכול לקחת לי את הקסם לנצח, אבל זה לא משנה. 'רק עוד קצת'. הפצעים של קורי ריפאו את עצמם. 'עוד טיפה'. הצבע חזר לפנים של קורי. התחלתי לאבד אנרגיה. 'לא לא לא!'' המשכתי לשיר הכי חזק שאני יכול. קורי התחיל להתעורר. 'יש, זה הצליח' חשבתי והתעלפתי.

------------------------------------------------------------------

✨אם הינכן.ם מבולבלים.ות אל דאגה, גם לי אין מושג מה עשיתי כאן😀✨